גן שלנו מה נחמד הוא

מישל השרלולה הזאת יצאה עלי.. הוציאה את כל העצבים שלה.

כן תאמת גם אני הייתי מתעצבנת אם הייתי צריכה ביום הולדת שלי

[כן היום היה יומולדת למישל. לא שלמישהו אכפת.. אפילו לעורכים של אתר בצפר לא היה מספיק אכפת]

לשבת על התחת מהבוקר עד הערב ולדבר עם הורים של תלמידים..

בקיצור בלי בושה צעקה עלי מול ההורים שלי. בנוסף לכל השקרים

שהיא דחפה בין המשפים כדי שזה ישמע רע יותר היא גם פלטה מהו על זה

שהמקום שלה בבצפר בסימן שאלה. כן, סתים.

וגם פתחה את הדף של ספיר במקום את הדף שלי,

ולא הבינה למה אני לא רואה טוב את הציונים שכתובים אצלי.

בקיצור יצאה עלי שאני מראה לעולם שאני לגמרי נגדה ומפריעה רק לה

ואני הכרזתי מלחמה והיא לא הולכת לשתוק ואם זה ימשיך אני אעוף מהכיתה שלה.

אז קודם בובה תקשיבי טוב, זאת לא הכיתה שלך זו הכיתה שלנו, את אורחת פה, כן?

כולם פה נגדך.. או בעצם אף אחד לא באמת בצד שלך, כולם שונאים אותך בדם, מאחלים למותך.

אם יש כמה מלקקי-תחת זעופים זה בגלל שהם צריכים את הציון מגן הזה. אהמ.

בקיצקצ מה שבאתי לומר זה שימייך כאן ספורים ואת לא יכולה להרשות לעצמך לדבר אלי ככה, בעיקר מול הורים. טיפשה.

הממוצע שלי 84.. לא יודעת איך הגיע לזה. פחח. אז זה ככה:

[הוספתי כאלה שחסרים]

- - - - - - - - -

הסטוריה- 85,80,98

חח אוכלת ת'לב הא?

לשון- 87

אנלא מפריעה כבר בלאט!

אנגלית- 100,100,100,100,99

איזה ציון fucked.

ערבית- 81,85

למי אכפת דאמ

מתמטיקה- 70

5 יח' עם ולדי= זה.

פיסיקה- 100,57

טוב שאבא שלי חכם שיעשה בשבילי את העבודות הגשה ואני אקבל 100.

מוסיקה- 75

איך הצלחתי? שיט שחכתי מהזה סונטה.. ונאורות, וקקי. בלאט!

תנ"ך- 85

לפחות זה לא ה47 של אהובה.

ספרות- 58,85

מועד ב'!

כימיה- 99,90,91,66

מעניין ששני ההורים שלי כימאים [ה66 זה פאק בגנים]

ביולוגיה- 82,83

כי זה לא מקצוע שאני אי פעם אעבור בו את ה85!

אגב, כתבו לי 15 איחורים.

טחח יכולתי לפתוח על זה הימורים, כמה מתוך כל העשרות באמת יכתבו לי בדף?

חחח אידיוטים. שילמדו לעשות חשבון

היום היה אחד הימים הכיפיים.

אני רז וצליל התחלנו לצלם לוידיאו של הטיול השנתי.

משימות של ליזי רולז!

לאות את הערסים של השכבה צועקים "פלאפל!!"

ואת ירדן ממלמלת ונשפכת מצחוק זה בהחלט עושה ת'יום.

הפגנת חיבה רצינית מצד רעות נראתה היום. ה-25 בפברואר, 12:23 בחדר יתה י' 5.

סתם זה היהאחד הקורעים. טוב לפחות זה מורה אחת ברשימה של "לא שונאים את אלה".

בלאט מישל את ביצ'!

Bitch

אלה.

אני מטומטמת.. בכלכך הרבה דברים.

אני חכמה ממש מצד אחד ומטומטמת בהטרפה מצד שני.

יש לי ידיעה רבה בהרבה שטויות ובדברים הרציניים אני קלולס.

אני טיפשה.

ויש לי אומץ להגיד את זה.

לא יודעת למה בניתי על עצמי את האגו הזה של החכמה..

כאילו....

באמת, אני לא מבינה.

אני מטומטמת.

אני בונה והורסת.

ויותר גרוע, לא מבינה כלום.

לא יודעת כלום מהחיים שלי.

אני מטומטמת.

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

[זה בכוונה מפחיד. כן זה די מזוויע.. אז סליחה שגרמתי לכם לצפות בזה.]

איפה הייתם כל הזמן הזה?

ו.. למה החזרה לעבר הייתה מלווה בכלכך הרבה זכרונות?

זרקתי את הכל בלי בושה,
לא היה לי אכפת מכלום.

ואז כשהסתכלתי לכם בעיניים, אחרי כל הזמן הזה.. נזכרתי.

נזכרתי למה בכלל התחברנו, כמה דברים עברנו ביחד.

כמה שטויות צחוקים ודמעות היו בינינו.

ואז אני מודה שעשיתי טעות חמורה.

אבל עכשיו טוב.

ויהיה טוב.

כי עכשיו אני יודעת.

אמרו לי שמטעויות לומדים ואני בכלל לא שמתי לב.

לא רציתי להכיר בעובד שזו היתה טעות חמורה.

הלכתי נגד הרוח עם הראש בתוך הקיר וסבלתי לא מעט.

עכשיו אני יודעת כמה המשפט הזה נכון.

אולי הטעויות היו צריכות לקרות. לקרות עכשיו.

העיקר שהכל טוב.

הכל בסדר.

לשם שינוי.