אז ככה,
סיימנו כיתה ט' בשעה טובה,
לא צריך להתאבל על זה, אחרי הכל דברים נגמרים בסופו של דבר. תתאבלו כשנגמור תיכון :).
היה אתמול טקס סיום. אנחנו התלמידים הרמנו אותו לבד.
צויין בתחילת הטקס "תודה למורים וביה"ס שלא עזר לנו בכלל בהכנה הטקס וגרם לנו לעשות הכל לבד".
[ואחרי הכל יצא פי אלף מהטקסים של בצפר].
השיר שלי עלה והתרגשתי בטירוף, טעיתי רק פעם אחת, ואיתמר קצת טעה בסוף ובאיזה מעבר
אבל היה מעולה, כולם מחאו כפיים וצעקו. חבל שהמורות לא באו.
אמרו לי שיפה ישבה כל הטקס ממורמרת ולא מחאה כפיים. אפילו לא לבת שלה. [?]
אחרי הטקס הלכנו לבריכה,, אחרי הרבה נסיעות התלבשויות והכל הגעתי לבריכה
ואז נכנסתי ופתאום ראיתי כמה ערסים יש. די מהר יצאתי אחרי שהבגד ים שלי עף לפחות 4 פעמים.
הלכנו לבריכה של הקטנים איפה שכל ט'4 השפריצו אחד על השני.
אני ורז גנבנו לפן [ענבר] את הכובע ים וגם לספיר.
אבל היה כיף.
חזרתי ב11 ומשהו הביתה התקלחתי והלכתי לישון.
כמו סתומה קמתי ב10 וחצי והכרחתי את עצמי להרדם חזרה.
אני לא מאינה שאין יותר כיתה ט'.
היינו כיתה כיפית ומצחיקה, אבל אני טעיתי, כלכך.
אמרתי שהינו מגובשים,
כולם חברים,
הרגשה שאין במקום אחר.
רק אתמול הבנתי שטעיתי.
וזה היה כואב, ומר. וחרא.
אני לא מאמינה שישימו אותי עם אלון בכיתה אבל צחוקים תמיד יהיו.
למרות שבכיתה י' אני לא רוצה ליצור את התמדית ש"בנו" עלי בחטיבה.
וכן, בנו, לא אני בניתי- בנו.
אז אחרי הכל כיתה ט' הייתה לא הרבה שונה משאר 8 השנים הקודמות.
עדיין, ח' 2 שיכונים [ח'2 יבינו 
].
אוהבת לא משנה מה,
ותודה לחבריי על שנה מדהימה, ואל תנתקו קשר.
אלה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
זאת עם הכובע.
