"נץ פורש כנפיים
הסדק נפער
הגבול כמו מיתר בשמיים
בשנת אלפיים, אני מיותר
כל יום אותו דבר

אין לי שום כיוון
אני שוכב ערום
עטוף ברחמים
אלוהים, שעות
ויש לפעמים, עוברים כל הלילות כל הימים."

כמו שאמרתי, תקופות באות והולכות.

נראה לי התחילה עכשיו תקופה חדשה,

לפחות אני חופשייה.

לזמן מה.

לחיי השוקו המרשמלו והגזייה (:

ולחופש המיוחל.

בעלת השיער הצהוב שיש לה יומולדת עוד 5 ימים D: