"פעמון מלחמה מצלצל בדלתות
אנשים מופתעים זה לא יכול להיות
ואני כמו תמיד בלי לשאול שאלות
אני נועלת ת'דלת מכבה ת'אורות.. להתראות

וההרס מכה כמו גלים על החול
אנשים מחפשים מי בימין מי בשמאל
צריך לא להתערב רק להביט מהצד
אם הייתי יכול אז הייתי יחיד ומיוחד"

אין הפתעה, זה היה ברור.

הרי אנחנו אלה שנתנו למצב להגיע לשם.

הכי קל לכבות את האורות, להתעלם.

הכי קל לא להתערב רק להביט מהצד.

השתיקה שמראה שהמצב לא בסדר

והצחוק המזויף שמחפה על מה שאין.

אקסיומה