בשישי היה לאיתיתיתיתי יומולדת.

הילד גדל בשנה ורק מור נשארה קטנה [אותו בדיחה כל הזמן =|].

אז, המון המון מזלטוב גבר\בובע.

כמה תמונות שכבר הספקת לראות:

איתי, אוהבת נורא!

למרות שלפעמים אני קצת מציקה,

עדיין אין כמו איזה שיחה ארוכה איתך בטלפון.

---

בשבת עשינו פיקניק2.

היה ממש טעים ^^

עם כל האוכל והכל…

ההרגשה הזאת, של פעם, התמימות הזאת,

שאפילו פיקניק בדשא יכול להיות מהנה.

מן פגישה כזאתי בלי הרבה אקשן ומריבות.

פשוט… כייף.

אחרי הרבה זמן של אי וודאות –

עכשיו הכל נראה כל כך פשוט.

מאוד נהנתי. ממש.

והפעם החיבוק הזה שאני מקדישה כמעט בכל פוסט נראה כ"כ אמיתי.

אולסטאר 3>

הדבר הזה שנקרא קבוצה לא יחזיק לעולם זה בטוח.

בנתיים, צריך לעשות הכל כדי שזה לא יסתיים.

אחרי הכל נהנים מזה.

נ.ב שונאת ילדים קטנים רער.

נ.ב2 שירן היית גדולה D:

"אנה חשבה שמותר לה לבחור
וכך מן הסתם נשארה מאחור
אנה פתאום נבהלה"

להשאיר אותה מאחור...

ממש לא הפיתרון הנכון =\

לא עשיתי פוסט ליום השואה.

אולי זה בגלל שאין לי כ"כ דרך להסביר את מה שאני מרגישה בנוגע לזה.

יזכור.