"פעמון מלחמה מצלצל בדלתות
אנשים מופתעים זה לא יכול להיות
ואני כמו תמיד בלי לשאול שאלות
אני נועלת ת'דלת מכבה ת'אורות.. להתראות

וההרס מכה כמו גלים על החול
אנשים מחפשים מי בימין מי בשמאל
צריך לא להתערב רק להביט מהצד
אם הייתי יכול אז הייתי יחיד ומיוחד"

אין הפתעה, זה היה ברור.

הרי אנחנו אלה שנתנו למצב להגיע לשם.

הכי קל לכבות את האורות, להתעלם.

הכי קל לא להתערב רק להביט מהצד.

השתיקה שמראה שהמצב לא בסדר

והצחוק המזויף שמחפה על מה שאין.

אקסיומה

משחקי אגו מטומטמים.

מובילים אותנו לשומקום

חשבתי שמשהו השתנה,

בגלל זה הרבה אנשים ניסו לשכנע אותי להמשיך.

אבל ממתי משאירים מאחור משהו שאוהבים?

היי, אני בת 15.

יותר נכון 15 ויום.

גיל מאגניב, יומולדת מאגניב.

מאגניב :D

כמה שדברים פשוטים יכולים להיות הכי כייפים בעולם.

לפעמים כ"כ כייף להסתכל אחורה.

להיזכר, להתגעגע.

לפעמים זה כ"כ דורש, המחשבה הקטנה הזאתי אל העבר.

כל יום מתבגרים, משתנים והתקופה ההיא-

לא תחזור.

"זאתי שתמיד יהיה אצלה כובע מוזר בכל תקופה שהיא" (מפי שארוניישן חכמים).

נכון שאני לא נראית כמו גופה ?TT-TT

כאן אני בת 8 בערך. כי תמיד הייתי מאגניבה, ויש לי משקפי שמש של טוויטי

אז לכבוד הולדתי נעמה ושריני באו להתנחל אצלי.

עשינו כמה סרטוני פורנו שלא היו בשליטתנו. אבל היי, תסלחו לנו. אני בת 15 ^^

כל התוהה, לנעמה יש חוטיני על הראש ^^"

תודה על יום שישי (:

חיבוק ענק. 3>

"אם זה הזמן שלך
המעגל אליו נקשרת לקראתך מונח
אם זה הזמן שלך
אז כשתלכי הדלת תיפתח
ולא הוא לא ישכח.."

תודה לכל מי שהתקשר, סימס, נפגש.

הדס שגדולה ממור בגיל – שוב D;

הדס שקיבלה ליומולדת מלא מלא קאסמים. בחום ובאהבה