[Nickelback - Hero]

הבלוג הזה פשוט איבד כל פואנטה, הוא פשוט כל מה שלא רציתי שהוא יהיה.

רציתי לעשות פה איזה פוסט מההתחלה כאילו. אבל וויתרתי.

כי למה לי לכתוב את הפוסט הזה? ממילא אני אמחוק את הפוסט הזה עוד איזה חודש-חודשיים,

האמת שעכשיו אני מתלבטת אם לפתוח בלוג חדש..ובאמת, למה לא?

כל פעם אני ממשיכה להתאכזב ממלא אנשים שהכרתי, וזה כל הזמן מפריע לי באותה מידה.

אז אולי אני אומרת שלא אכפת לי, אז מה? זה אומר שזה נכון? לא תמיד..אולי זה פשוט מראה שאתם לא מכירים אותי מספיק,

חשבתם על זה? לא נראה לי.

בכל אופן, הגעתי למסקנה שאני שונאת להקשר לאנשים יותר מידי, או בכלל להקשר לדבר כלשהו. למה? כי אחכ קשה לעזוב.

זה פשוט לא הולך לי, אני יכולה לציין כמה דוגמאות שהובילו אותי למסקנה הזאת. ויודעים מה?

אנשים נגררים/מושפעים/תופסי תחת/שקרנים/כפויי טובה/מזניחים או/ו כאלה שלא יודעים להעריך את מה שיש להם,

אלה לא אנשים שכדי להם להתחבר איתי.

אני יכולה ליהיות ממש נחמדה, ואני יכולה ליהיות מעודדת ומבדרת באותה מידה, אבל אם מישהו מתייחס אליי כמו לזבל או סמרטוט,

למה לי לא להחזיר לו את אותו היחס? למה במה הוא מיוחד? לא כך?

אני אוהבת את כל החברים שלי באותו הצורה רק בדרכים שונות, כי הם מיוחדים בדרכים שונות. אני יודעת להעריך חברים שלי,

לדאוג להם, ולהגן עלייהם, אני לא צריכה אף אחד שיגיד לי איך להתנהג עם חברים שלי.

ואני לא צריכה אף אחד שיגיד לי איך חברים שלי צריכים להתנהג אליי, כשזה יזיז לי משהו, אני אגיד להם בעצמי, אני יודעת לדבר בשם עצמי אם לא ידעתם.

אני שונאת חנפנים, שונאת. זה מעלה לי את הפיוז כשרבים איתי ואחרי שנייה באים להתחנף כדי שאני אסלח. שכחו מזה.

אני שוכחת דברים מהר, ואני לא נוטרת טינה. אבל אל תבואו להתחנף אליי, אל תעשו דברים שאני אסלח לכם, זה יבוא מעצמו.

קיי? אחרי שרבים איתי אני עצבנית טילים, אז אם מישהו חושב על לדבר איתי כשאני עצבנית, שיחשוב 5 פעמים.

מחרפן לי את הגבות כשמגדירים אנשים כ'אימו', אפילו בציניות. אימו זה סוג של מוזיקה, זה ככ קשה להבין? לכו לויקיפדיה ותבדקו. [עצלנים לחצו פה.]

אז מישהו עשה פוני לצד, וצבע אותו בורוד/סגול/ירוק או כל צבע שבאלכם, מה אכפת לכם? תסתכלו על עצמם, ותבדקו את עצמם פעמיים לפני שאתם מדברים על אחרים. סבבה? כי זאת זכותו של כל אחד לעשות עם השיער/הבגדים שלו מה שבא לו.

רציתי להתחיל להרחיב פה על איזה עיניין, שאני פשוט מתה שיצא לאור כבר, כי זה משגע אותי..אבל אני לא.

כי אני לא הולכת לפתח נושא ככה ענק על איזו פוסטמה שלא שווה את זה[;

ועוד משהו, אחרון אני מקווה.

אני לא מתחברת רק עם אנשים שיש לנו דברים משותפים, כי זה מעצבן אותי.

אני לא אוהבת כשאנשים מחפשים לעצמם חברים שדומים להם, לא ממש אכפת לי, אני אישית פשוט לא אוהבת את זה.

אני לא הולכת לכתוב 'אם אתם אוהבים ספרים, סוג כזה וכזה של מוזיקה ובלהבלהבלה דברו איתי.', כי זה לא ככה,

כל בנאדם יתקבל בברכה. <:

בלי קשר למה שאתם שומעים/עושים/לובשים, אומנם יש אנשים שאני ממש לא סובלת, ולאו דווקא כאלה ששומעים פופ,

או מזרחית או וואטאבר.

אני מסתדרת טוב עם אנשים שמסתדרים איתי טוב, אתם נחמדים אליי? - אני נחמדה אלייכם, אז אולי לא תמיד, אבל רוב הזמן.

כי אתם יודעים נו, לא תמיד לאנשים יש את המצב רוח או העצבים לדבר.

-

אחד הדברים שאני הכי שונאת זה לכתוב, ותראו כמה כתבתי..ואני אפילו לא יודעת מה הייתה הפואנטה בפוסט הזה.

אולי אני בכלל אפתח בלוג חדש עוד איזה 5 דקות, אלוהים יודע מה יעבור לי בראש עוד מעט.

ערב טוב <:

זהו. שכחו מהבלוג הזה, יש לי חדש.

מי מכיר אותכם יה גמלים? <:

הבלוג הזה מעצבן אותי באמאשלי.