את 2 הפוסטים האחרונים כתבתי עליו, על יוני, זה הפעם האחרונה שאני כותבת עליו.
פוסט אחרון, כי אני חושבת, שמגיע לו שיכתבו עליו בפעם האחרונה.
אני לא יודעת איך להתמודד אבל כן הבנתי משהו-
הבנתי שמותר להיות עצובים ולכעוס, אבל חייבים לקום בסוף, חייבים להמישך לחחיך,לשמוח,להנות- כי אלה דברים שכ"כ אפיינו אותו- את יוני.
את יוני הכרתי בגיל 5
שחינו ביחד.עד לנבחרת. עד גיל 10 של יוני [8וחצי שלי] , הוא טס לאוסטרליה, שם אחרי 4 שנים אבחנו אצלו סרטן בריאות..
היה מאבק קשה, אמרו שהוא החלים והוא בהפוגה, ורק צריך לקבל אישור שזה לא חזר.לא היה מאושר ממנו.ומה? זה חזר- הפעם במוח היה לו סרטן, איך זה קרוה לו? דווקא לו?
הוא החליט בגיל 15 שהוא רוצה את הטיפולים החוזרים בארץ.למרות שאמרו לו שהסיכויים קטנים. אחרי זה לפני כמה חודשים, שוב אותה המתנה לקבלת התשובה שהמחלה הלכה, ולא חזרה, שוב התוצאה הייתה, שהמחלה חזרה.הפעם הוא הוגדר כמקרה סופני והוא עדיין לא ויתר. בחיים לא ראיתי מישו עם כ,כ הרבה אמונה כמוהו..וזה לא עזר. יוני מת בהיותו בן 16 ו11 חודשים.
יוני היה :
שטני
עיניים ירוק-חום
1.92
8 ריבועי מושלמים בבטן
*כל מה שכל בת הייתה רוצה*
הוא אף עם לא היה סנוב, אפילו לא קרוב, הוא פשוט היה הוא- וזה מה שכ"כ אהבתי בו.
הוא היה הנשיקה הראשונה שלי[סיפור מסובך]
תמיד היה שם כשצריך ולא משנה במי מדובר
הוא היה תמיד "החבר הכי טוב" של כולם
אין לי מילה אחת רעה לומר עליו..
ברור שהוא לא היה מושלם..
אבל בהתחשב במה שהוא עבר- הוא תמיד היה כ"כ נחמד..
המחלה לא עצמרה ממנו מלעשות כלום-
-הייתה לו חברה- רעות.. והם עשו מה שהם עשו..
-הוא עשה בנג'י המשוגע
-והוא המשיך לשחות בכל הזדמנות אפשרית שבה הרגיש טוב מספיק
-הוא תמיד למד, וקרא, וכתב
-הוא היה הפסיכולוג הצמוד שלי כמו תמיד
-והוא אפילו טס, אמנם קצת מוקדם לטיול לפני הצבא.. להודו.. כי הוא ידע שאולי לא יספיק
-הוא הלך עם אבא שלי למילואים, אבא שלי הלביש אותו על מדים, אבא שלי מדריך ירי, עשה כאילו יוני הוא חייל, ולימד אותו לירות-באם16 ובעוזי- חלום של יוני להיות בקרבי ולדעת לירות.
-ויותר מהכל תמיד היה לו החיוך המרגיע, זה שישר אתה נשבה אליו, זה שאתה לא כיול לסרב לו וזה שתמיד , לא משנה מה קורה, מרגיע- גם כשהוא איבד את כל המשקל שלו והיה לבן כמו סיד בלי השיעור המדהים שלו והכי חלש בעולם- הוא תמיד חייך , תמיד.
יוני, האח הגדול שלא היה לי, אבל תמיד הרגיש ככה..
שיר שמוקדש לך, שאם הייתי רואה הייתי עכשיו שולפת את הגיטרה שלך ומכריחה אותך לנגן בה, שיר שאני , והחברים הכי טובים שלך החלטנו שהכי מתאים:
רצית לעוף,
רצית כבר הלאה
עם חצי חיוך עלית למעלה
מיליון כוכבים בשמים
תופסים את הצבע שלך בעיניים
תן רק עוד שניה אחת לומר לך שלום
רצית לעוף,
הלכת רחוק מדי
בתוך הטרוף
אין מי שישמור עלי
מיליון כוכבים בשמיים
תופסים את הצבע שלך בעיניים
רציתי שניה אחת לומר לך שלום
אני רציתי לשיר
אתה הרמת גיטרה
מלאך מנגן לי עכשיו
אז איתך אני שרה
מיליון כוכבים בשמים
תופסים את הצבע שלך בעיניים
רציתי לשיר לך,
לומר לך שלום
רציתי שניה אחת לומר לך שלום
תן רק עוד שניה אחת לומר לך שלום
10/9
יום שיזכר לנצח
זה פוסט אחרון על יוני, אח שלי, החבר הכי טוב שלי.
*כבר מתגעגעת*
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
myself:)