החיים עפ"י דנה(:

זהו היום החברה הראשונה שלי התגייסה..

אז נסענו איתה לבית החייל בב"ש בהתחלה צחקנו עליה והלחצנו אותה קצת אבל אח"כ כשקראו לה התחלנו לעכל שבאמת הראשונה מבינינו מתגייסת..

זהו הצבא יותר קרוב מאי פעם..

פעם שהיינו קטנים היו אומרים לנו שכשאנחנו נצטרך להתגייס לא יצטרכו בכלל צבא וגם אם יצטרכו אז זה רק צבא של שלום..

הלוואי וזה היה נכון.. עכשיו כשאנחנו צריכים להתגייס ומתגייסים צריכים צבא יותר מתמיד (ככה לפחות אני חושבת..)

זה התחיל להיות קרוב אליי כשבני דודים שלי התגייסו התחלתי להתלהב מסיומי הטירונות שלהם ואז ששחר בנדוד שלי סיים קורס מכ"ים ואז קורס צלפים ועכשיו ביום רביעי הוא מסיים בהצטיינות קורס סמב"ים(סמלים בכירים)

ואז שרן התגייס זה גם התקרב.. כי זה אומר שלי יש עוד שנה אחת בבצפר ואז מתגייסים גם..

עכשיו שחני התגייסה ואחריה אור ואז שימרון ואז אני ואז גל זה פתאום ממש קרוב..

פתאום קולטים שהמדים והנשק והטירונות לא כאלה רחוקים

שאם עכשיו רוצים ללכת להופעה או מסיבה או סתם לארגן משו עם כולם צריך לדאוג ולוודא שכולם יוצאים שבת..

עכשיו אחרי שהחטופים שלנו,הבנים,הילדים שלנו נמצאים כבר שנה בשטחי האוייב ומוחזקים ע"י האויב מרגישים שאין במי להאמין..

שאם קורה משהו (חס וחלילה ושכולם יחזרו הביתה בשלום) אין במי להאמין אין למי לפנות..

הרי הצבא מפקיר חיילים כן כן זה נקרא מפקיר הוא כבר היה צריך להחזיר אותם הביתה אני באמת לא מתארת לעצמי איזה כאב המשפחות שלהם חשות..

אני לא יודעת עם אתם יודעים אבל סבא שלי היה ממש אוהב צבא הוא חתם קבע 3 פעמים עד גיל כמעט 60

סבא שלי חינך אותי והחדיר בי ערכי אהבת המולדת ומה לעשות שחלק מזה זה גם צבא..

עד עכשיו (לפני כשנה) הייתה לי מוטיבציה בשמיים מוטיבציה של אלוהים בערך..

מאז המלחמה האחרונה,החטיפה ההפקרה של הבנים שלנו בשטחי האויב פצועים

וסובלים הרחק ממשפחותיהם,המלחמה הורידה לי ת'מוטיבציה כי איך אתה יכול לרצות לתת מעצמך כ"כ הרבה גם זמן גם השקעה גם הזנחה של דברים אחרים

שנתיים וחלקנו שלוש  תורמים מהשנים הכי יפות שלנו בחיים..

בשנים שאפשר לטייל ואז להתחיל ללמוד ולהיות בגיל 23-24 להיות עם תואר אחרי לימודים וטיול ולא להתחיל את הלימודים בגיל 23-24  אבל אנחנו נותנים מעצמנו כ"כ והצבא תוקע סכינים בגב מפקיר ומוריד מוטיבציה

זה קשה לי נורא לדבר ככה על הצבא שלי.. של המדינה שלי

של הארץ המדהימה שאני גרה בה כן כן תתפלאו יש לנו ארץ מדהימה ביופיה ויש לנו דברים שאין באף מקום בעולם,גם השחיתות זה דבר מיוחד כאן (חחח) אבל אני לא מדברת על השלטון כי כולם מושחתים שמה

אני מדברת על הארץ..

טוב נראלי שאני אסיים כי אני הולכת לישון אחרי שקמתי ב6 כדי לסוע ללשכת גיוס עם חניל'ה

ואני בערב הולכת למסיבת מתגייסים שהעירייה מארגנת..

אז יאללה ביי ביי

חני בהצלחהההה