המון זמן שכבר לא כתבתי, אולי חשבתי שהגיע הזמן שאני אתבשל במיץ של עצמי קצת, אפסיק לפרוק כל כך הרבה ואתחיל לפעול!

אבל כנראה שזה כבר לא ייקרה, אין לי מספיק כוח רצון בשביל זה או....משו...

היה היום כל כך טוב, הנאה, הומור הכל! פגשתי אנשים ועשיתי איתם דברים שלא עשיתי כבר שנים!

אבל די, הגיע הזמן לחזור למציאות כמובן.

בערב, אחרי יום שלם של כיף, חזרתי הבייתה, אבל הפעם הייתי אופטימי, אחרי יום כזה שום דבר לא יכול להרוס לי את ההרגשה הטובה!

ההורים שלי אפילו התגרשו היום! העניינים עם הדירה מתחילים להיסגר והכל נכנס למקום!

החלטנו לצאת לחגוג, למה לא? הגיע הזמן!

אבל כמובן שברגע שהגענו לקריון ויובל גילה ששי מגיע הוא התעצבן, צרח על העולם ואיים על זה שהוא יילך.

אז נו באמת, מה אתם מצפים?שאמא שלי תתעלם ותמשיך?אחרי הכל זאת המשפחה שלי.

חזרנו הבייתה, בהרגשה של חרא, רעבים וכועסים על העולם.

אני כל כך מת לצאת מהבית הזה כמה שיותר רחוק שאפשר.....