הגזמה (היפרבולה) היא אמצעי פיגורטיבי (ציור לשוני), ואמצעי רטורי שמהותו תיאור מוגזם ומופרז, מעבר לאמת הגלויה. תיאור זה נועד להעצים את האובייקט המתואר, ובכך ליצור רושם, תדהמה ופליאה בקרב המאזינים או הקוראים.
מבחינתי?
הגזמה היא לשבת מול דף עריכה של ישראבלוג ולא לכתוב כלום, כי אין מוזה, כי אין מה לכתוב והכל צריך להיות איכותי וטוב.
הגזמה היא לעשות שוב ושוב את אותו המבחן כדי לקבל ציון נחשק, למרות שהציון הנוכחי לא נמוך בהרבה ממנו.
הגזמה היא להתעצבן מכלום כשהכל לא עובד כמו שתכננת.
הגזמה היא להאמין שמה שאני עושה עכשיו, ייקבע את המסלול של החיים שלי לעתיד.
אני חי את החיים שלי, סך הכל בן 17, ברצינות מזעזעת.
אני מפחד לפשל וליפול לרגע, כי זה יהרוס לי את המסלול שכבר קבעתי לעצמי לשאר החיים!
ומה אם המסלול שאני "רוצה" הוא לא המסלול בשבילי?
ומה אם הנפילה הזאת, זאת שאני כל כך מפחד ממנה, היא מה שתוביל אותי בכיוון הנכון?
אני מייחס כל כך הרבה חשיבות ורצינות ואחריות להכל, שזה מאבד מהערך שלו!
אז במקרה הכי גרוע אני לא אתקבל לתזמורת צה"ל, אז במקרה הכי גרוע יהיו לי עוד הזדמנויות לשפר ציון, אז במקרה הכי גרוע זה לא הסוף.
אני חושב שאני צריך להירגע קצת, להוריד הילוך ולנשום.
היום ביליתי עם בן-אדם שאני מחשיב אותו כאחד החברים הטובים ביותר שלי, ולא ישבתי איתו בתכל'ס כבר כמה חודשים טובים.
למה?
כי הכל רציני אצלי, כי אין לי זמן.
אז די!
כל זה נגמר עכשיו ואני מתחיל להירגע!
יש לי אחריות, יש לי ציפיות, יש לי חששות ופחדים, אבל זה טבעי!
ואני מפסיק להוציא את כל זה מפרופורציות ולפוצץ את זה בהגזמה מטורפת!
אני בן פאקינג 17!
עוד לא עברתי חיים בכלל! אני בבית ספר כל החיים שלי, ואני לא מכיר שום גוף אחר עוד, אין לי סיבה להחליט איך החיים שלי ייראו אחר-כך!
יאללה להירגע!
יום טוב, שבוע טוב, חיים טובים לכולכם!