לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

these places and these faces are getting old


"מוקדם מאוד בחיי היה זה מאוחר מדי. בגיל שמונה-עשרה כבר היה מאוחר מדי. ההזדקנות היתה ברוטלית... היא פשתה על תווי-פניי, לאט לאט... קווי-המתאר דומים לכפי שהיו, אך נראה שהוא עצמו הרוס. פנים הרוסות יש לי"

Avatarכינוי:  שושנת הרוחות

בת: 34



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

12/2008

מהלכים על חבל דק.


השנה החדשה הולכת לגרור איתה את שלל הבעיות מהשנה הקודמת.

ולהשאיר אותנו עם טעם רע בפה על ההתחלה:

 

מה זה הרעש הזה? רוחות המלחמה נושפות בעורפינו.

הרס. הרס. הרס.  כמה ידוע מראש.

 

"מה החיים האלה בלי לאהוב באמת ומקרוב

 עד שלא יהיה ללב מקום בין הצלעות,

 עד לנחמה, עד שיהיה נסבל לחיות"

 

אתה- אי אפשר לדעת אם תיהיה פה גם מחר לעמוד לצידי, איתי,לידי.

כל רגע.יכול לעזוב, בלי ידיעה מתי תחזור ובאיזה מצב.

קיר התמיכה שלי יכול להתמוטט בעצמו.

כמעט חודש וזה כבר לא כמו פעם. שמחה שנעלמה לה, אופטימיות גם.

ופתאום הכל קצת קודר יותר.

 

"אדם צריך לחיות בשביל אחרים ולא רק בשביל עצמו,

 לחפש ולמצוא, להתקרב ולבוא

 אבל האדם - אין שלום בתוכו

 ואיך ישיט את ידו לעוד שכמותו?

 בל יתחפר בשתיקתו, אל יתחבא בה

 אל לו לעצום עיניו, להתמכר אליה

 לעמוד מנגד כשהאור גווע

 רק נמצא, אבל לא נוגע"

 

כל יום שעובר אני עדה כמה אנשים הם אגואיסטים, כל אחד לעצמו.

כמה עצלנים. איך ידעתי טוב לאן אני נכנסת ולמה אסור לי לעשות זאת.

טעות ועוד טעות ועוד אחת. מתחילה בקרוב את השבוע העשירי אולי האחד עשר ביחידת המעבר,

אני לא יודעת ,איבדתי את הספירה כבר.בינתיים הם יאכלו צהריים וישתו להם קפה כל הזדמנות.

אני מתנוונת שם, כל יום עוד תא אחר בגוף שלי הופך להיות לפסולת לא חיונית.

 

בעיות רפואיות מוצאים אם מחפשים, ביקשתי פנים חלקות ,קיבלתי כבד לא מתפקד כראוי

ערימה של בדיקות והפניות, הפסקת כדורים והתפרצות של פצעים על כל הפנים.

קושי בבליעה, שקדים נפוחים, וירוס בגרון ובעיות וגינליות שתוקפות מדי פעם.

נראה כמה פתרונות יש לעולם המודרני להציע לי, כי הם מתחילים להיגמר אחד אחד.

 

אז כסף הוא לא הכי חשוב-ככה אומרים. אבל כשאין לך אז זה פשוט כואב. התחשבנויות בלתי פוסקות

על כל שקל, היסוסים שבע פעמים לפני כל יציאה, כל מסעדה או אירוע. קניות שנדחות חודש אחר חודש

בתקווה שיהיה כסף בפעם הבאה ונזיפות חוזרות ונשנות על חשבונות הטלפון והוצאות-לו הייתי רוטשילד.

 

"כל הזעם השקט הזה שאין לו איך לצאת

 מעוור מלראות ועוצר מלתת

 מה צריך לקרות כדי שנבין שאי אפשר יותר לשאת

 את הבדידות הזו שרואים על הפנים

 כתובה בעיניים, כתובה בעור חריצים עמוקים,

 קורעת את הנפש חתכים חתכים

 בור גדול בבטן שכולנו מכסים "

 

וכמו כל שנה שעוברת מנסה להיזכר אם החורף האחרון היה מוצלח יותר.

שוב אין לי תשובה מוצלחת לסוגייה הזאת.

יומהולדת 19 מתקרב. מה יש עוד להגיד?

אין.

 

מה החיים האלה בלי לאהוב...

 

נכתב על ידי שושנת הרוחות , 30/12/2008 22:58  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



2,462
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשושנת הרוחות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שושנת הרוחות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)