היום עובר, השמש שוקעת,מתאבדת, נעלמת לעולם שלה, ואיתה אני שוקעת במחשבות ונעלמת לעולם שלי.
הלוואי ורק יכולתי לדעת.כן בגללי?,אולי לא בגללי?.נמאס לי מהאי ודאות הנוראית הזאת.כל הזמן אני רק שומעת את הליחשושים , השמועות. כולם יודעים יותר טוב ממני. לא יכול להיות שאתה כ"כ קיצוני.שהרגשות השליליים שלך כ"כ קיצוניים.זה פשוט לא אנושי. הטיימינג לא מסתדר לי.אתה לא רואה אותי כבר מעל חודש,למה דוקא עכשיו?. דוקא שאני רחוקה,שאני לא "מטרידה" אותך. ואולי זה בכל זאת זאת לא אני.הייתי שמחה לגלות שלא.אתה כבר רצית לעשות את זה לפני שנתיים,אני זוכרת. זוכרת כמה הייתי עצובה אז,כמה קיוויתי שזה לא יקרה.כמה שמחתי שכבר עבר הרבה זמן וזה לא קרה.הייתי בטוחה שזה כבר מאוחר מדי ולא יכול לקרות.אבל בעולם הזה הכל יכול לקרות והוא קורה בדרך כלל מתי שלא מצפים.
אני כל הזמן חולמת עליך. לא חלומות מיניים. וגם לא חלומות של שיחות או התרחשויות מיוחדות. רק המבטים שלך תמיד נמצאים שם. מבטי הסלידה,השנאה והכעס.אני לא מבינה מאיפה באו להם כל אלו.אני בחיים לא פגעתי בך,היא כן.אני לא. אז למה? פשוט למה? בגלל מבוכה? ,בגלל אי נעימות?.לפעמים אני חושבת לעצמי אם גם אתה חולם עלי. ואם כן אני מתארת לעצמי שאילו סיוטים.אם אתה חולם עלי אני מפלצת בחלומך. מפלצת שרוצה להרוג אותך,שמפחידה אותך.אתה פשוט לא מבין שהדבר האחרון בעולם שארצה לעשות הוא להזיק לך בכל צורה שהיא.אם רק היית יודע מה באמת עובר בראש שלי,כמה שהרגשות שלי נטולי כל רע,שנאה או מניע שלילי.היית מבין.אבל אתה פשוט תקוע בשלך.
אל תדאג אהוב שלי.למדתי שיש אהבות שצריכות להיות חופשיות. אהבות שלא נועדו זה לזה.כאלה שנוצרו בטעות. אני משחררת לך את החבל.ומתכוננת לשים את רגשותיי בכספת.מעתה הם רק שלי,פרטיים.קבורים אצלי עמוק במעמקי הנפש.עדיין לא עבר מספיק זמן כדי שאוכל לדעת מה הלאה. איך הרגשות שלי ישתלבו עם מה שיקרה לי בעתיד?.איך הם ישפיעו על מערכות היחסים הבאות שלי?. מה ארגיש אז כלפיך? והאם עדיין ארגיש את מה שאני מרגישה עכשיו?.כ"כ הרבה רגשות מעורבים,סימני שאלה,דברים שלא ברורים לי. אני מקווה שמישהו שם למעלה יודע מה הוא עושה. אני מאחלת לעצמי שיגיע הבנאדם הנכון בזמן הנכון, מתי שזה נועד לקרות. ולך? מה נותר לי לאחל לך? תיהיה מאושר. תביט למעלה לשמיים ותזכור תמיד שיש מישהי שאתה חשוב לה.
שיהיה טוב לכולנו.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
שושנת הרוחות