כן אז התאריך ממשיך להתקדם בלי שאשים לב בכלל. עוד יום ועוד אחד נעלמים להם למקום שנעלמים אליו כל הימים שכבר עברו.מי היה מאמין אהוב שלי ? מי היה מאמין שעדיין בכל פעם ששמך נאמר מתהפכת לי הבטן ,שכל גופי ירעד מחום וקור מעורבבים יחדיו.אתה האחד והיחיד.אתה חד פעמי. והנה גם מאמינים לי שזה נגמר מבחינתי שהרגשות שלי נמחצו למוות ונקברו מתחת לפני המציאות.כי זה לא הגיוני וזה גם לא מקובל שאני ארגיש משהו חודשים על גבי חודשים. אני אפילו לא בטוחה שאתה מאמין, שאתה מאמין שדמותך עוברת לנגד עיניי בכל לילה,שהשם שלך מהדהד בראשי,שתווי פניך חרוטים בזכרוני ומסרבים לעזוב.
אתה זוכר את היום ההוא שעמדת ליד הרכב ? שדיברת עם ההוא וההוא , פתאום דפקת על חלונות הרכב השחורים וחיכית לתגובה. איכשהו אני תמיד מרגישה שצוחקים עלי מלמעלה. אירוני שדפקת דוקא על החלון שסמוך אלי... הצמדת את ראשך, אני מביטה בעינייך מבלי שתדע. אף פעם לא הבטתי בך ככ מקרוב ורק חלון הזכוכית האטום מצדו האחד הפריד בינינו. הסתכלתי אפילו הסתכלתי מדי. שניה של הבנה מצדך ואתה מרחיק את ראשך בבהלה.
ואת היום למחרת , במסעדה, כשבאת עם החבר שלך ואני היית בצד עם אנשים, חזרתי כשאני רואה אותך ואת החבר שלך אוכלים לי מהאוכל. איך היה לאכול לי מהאוכל אהוב שלי? איך היה להרגיש את הטעם שהרגשתי רגע קודם לכן? לטעום קצת ממני!? זה לא מצחיק בעיניך שמכל הצלחות בחרת דוקא לאכול מהצלחת שלי? זה לא קצת עצוב וקצת מצחיק שלאן שאתה מנסה לברוח את נתקל במקריות בי ? ואני באמת מאמינה בלב שבור שזה לא בכוונה שהכל אוסף של צירופי מקרים. זה פשוט כ"כ אירוני.
אתמול חזרתי מיומיים בקיסריה. וכמה כואב היה לי לשמוע את הדברים שאמרת. וכמה התאפקתי שלא לבכות.וכמה שאני אוהבת אותך. חזרתי עם כוויות מהשמש בכל הגוף וגם עם כוויות ממך. זה מאבק בלתי פוסק בין הרצון שלי לזכור לרצון שלי לשכוח. לזכור שידעתי להרגיש ,לזכור את מה שאהבתי ולשכוח, לשכוח שסבלתי, לשכוח שכואב לי ושאני עדיין אוהבת רק אותך.
עוד מעט כבר לא יהיה עוד. ואני יודעת כבר. אני הולכת להכין אלבום ענק מכל גלריית התמונות שיש לי ממך, עם רשמים של מה חשבתי ומה כתבתי. כדי להצליח לזכור את מה שלעולם לא הצלחתי לשכוח. ואולי גם אקנה כרטיסיית רכבת לעיר שלך... כי בטח אסע לשם כל רגע פנוי אתהלך ברחובות שבטח כבר התהלכת בהם ואחשוב.כמה שאני אחשוב וכמה שאני אשחזר, כל רגע וכל מילה שנאמרה וכל זכרון הכי מודחק. כי זה כל מה שיש לי אוסף של זכרונות רעים קשורים בסרט מתנה. זה כל מה שיש לי.
אהוב יקר,
לא עצרתי אפילו לראות כמה זה עולה לי.
הכל ידוע מראש אבל נשכח מהלב,
שלאהוב אותך זה לשלם בכאב.
אני שומעת אותך צוחק ומדבר ואני לא מצליחה לקלוט איך בנאדם עם החיוך הכי מדהים בעולם, שנראה כמו סמיילי מהלך מסוגל להיות ככ שונה איתי, ככ אחר. הרסני כלפיי. איפה אמצא בחור שיצליח לנצח את מה שאני מרגישה כלפיך? לשבור את חומת הרגשות שנוצרה ובודדה אותי מהעולם. איפה אמצא מישהו שבכלל יסכים להתחרות בך? הנה אהובי , תחרותי שכמותך, מצאת את עצמך מנצח בתחרות שכלל לא רצית להשתתף בה.אתה תמיד תיהיה מספר אחד אצלי.
אהוב שלי,שלא שלי 3/>
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
שושנת הרוחות