אהוב שלי,
אתה זוכר איך למחרת לפני כשנה יצאתי איתך?
אתה זוכר איך זה היה רק אני אתה האקס שלה וס***** ?
איך האקס שלה הודיע לי ש "מיסטר אגו אמר שאולי נצא רק אני את והוא ואולי תקראי גם לס****?"
חשבתי שזה לא יצא בסוף...התכוונתי ללכת למקום אחר ביחד איתה וברגע האחרון האקס שלה התקשר ואמר ש:"אולי נלך לאיזה פאב ביחד".
אני זוכרת את הנסיעה באוטובוס לשם את איך שהתהפכה לי הבטן, ההתרגשות,האושר.
רק לראות את פניך היפות שהרעידו את כל גופי...
הלילה לא היה המוצלח בין הלילות. ניסינו שוב ושוב להיכנס לפאב כזה או אחר והיינו קטנים מדי ושסוף סוף הסכימו להכניס אותם, אז אני ניראתי קטנה מדי. בסופו של דבר נכנסנו. אמנם הפאב היה ריק אך זה רק העצים אצלי את תחושת האינטימיות... הרגשתי שזה רק אני ואתה.מזה שנה וחצי שאהבתי אותך זכיתי בפעם הראשונה לרגעים משותפים איתך.משותפים רק אני ואתה. (כי השניים האחרים ממש לא הפריעו לי רק נתנו Background של יציאה קבוצתית.).אחר כך הלכנו לישון אצל האקס שלה רק הוא, אתה ואני ובבוקר נסענו יחד לבי"ס.אבל מבחינתי לא יכולתי לחלום על סילבסטר טוב מזה. זו הייתה היציאה הטובה ביותר בכל ארבעת השנים האלו. רק בגלל שאתה היית שם.
הימים חולפים, שנה עוברת.
והשנה זה לא יהיה אותו הדבר.
אפילו בתור חלום זה לא יהיה מציאותי מספיק בכדי לבקש סילבסטר כמו הסילבטר הקודם.
איך דברים מסוגלים להתהפך כל-כך בשנה אחת?
הסילבסטר הקרוב במרחק של יממה אחת וככל שהוא מתקרב אני חשה בעצב שהולך וגדל בתוכי. ובזכרון נעים מערב יחיד שבו המציאות התקרבה לפנטזייה שלי.
ערב בו בערתי מבפנים עד עצמותיי וכל מה שנותר ממנו היום זה כמה כתמי פחם שחורים בנפש וקצת אבק שריפה בריאות.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
שושנת הרוחות
.