זמן לא עושה טוב לאנשים.
זמן הורס יחסים בין אנשים.תמיד שמחים להכיר אנשים חדשים ,לפתוח דפים חדשים. תמיד כשהתחלתי דפדפות למינהן קיוויתי שהדפים לא יתקמטו,לא יתלכלכו , כשהכל יהיה נקי בלי קשקושים, בלי מחיקות. זה אף פעם לא קרה.
עם הזמן כשאנשים לומדים להכיר אחד את השני הם רק מבקרים יותר אחד את השני, רק צוברים מטענים אחד כלפיי השני.
הלוואי ויכולתי להשאיר דברים כמו שהם.להישאר בתקופות היפות כשאמצא כאלה ולא להרוס בסוף הכל.
לתת לתפוח להבשיל אך למנוע ממנו להירקב בסוף.
אין לי כח לאנשים . אין לי כח להתעניין באנשים , לדבר איתם, לשתף. לא בא לי.
אנשים מגעילים אותי , גורמים לי לבחילה. אין יחסים אמיתיים, אני לא מאמינה בזה.
אני לא מאמינה באהבה אמיתית משום סוג.
זה הכל אינטרסים נטו.
אהבה במשפחה היא אילוץ ,אי אפשר לאהוב מה שלא בוחרים.אך חייבים לשמור על היסודות שעליהם נבננו.
אהבה בין חברים היא בסה"כ תשתית לגישה נוחה יותר אל העולם.
ואהבה בין בני זוג היא תולדה של דחפים מיניים בלתי נשלטים וניסיון לצוד נשמתו של אדם למען טובות אישיות.
בקיצור העולם הוא במה וכולנו שחקנים.
ישנם כאלה אמינים יותר ואמינים פחות אבל כולם משחקים. וכל אחד הוא כלי משחק של האחר.
פעם הזמנים היו יותר טובים , כולם אומרים ,ככה כולם חושבים.
כל תקופה יפה בחיים, היא רק עוד זכרון עצוב לימים קשים יותר.
עוד יום שבראייה לאחור נזיל עליו דמעה. כי שום דבר כבר לא אותו דבר.
אני שונאת שדברים משתנים עם הזמן. בסוף כולם שונאים את כולם. כאילו שאין אפילו אדם אחד שהוא בסדר.
כי תמיד יחפשו ותמיד יחפרו ותמיד יגידו.
אז מה בכלל הטעם לכל המעגל הזה?. סתם להסתובב סחור סחור כמו בקרוסלה בלי להגיע לאף מקום.
אנשים אינם בנויים עדיין לחיות אחד עם השני. זה עוד מוקדם מדי בשביל המין האנושי. אצל חיות זה בסדר, אבל על בני אדם זה גדול מדי עדיין. אולי במחשבה שניה כן טוב היות האדם לבדו. גם ככה כולם לבד ביחד.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
שושנת הרוחות