לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

these places and these faces are getting old


"מוקדם מאוד בחיי היה זה מאוחר מדי. בגיל שמונה-עשרה כבר היה מאוחר מדי. ההזדקנות היתה ברוטלית... היא פשתה על תווי-פניי, לאט לאט... קווי-המתאר דומים לכפי שהיו, אך נראה שהוא עצמו הרוס. פנים הרוסות יש לי"

Avatarכינוי:  שושנת הרוחות

בת: 35



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2007    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      




הוסף מסר

9/2007

על חופשה מהנה ועל סלקציה מבזה


החלק הראשון של הפוסט מוקדש באהבה לכל עולי ברית המועצות,לרבות אוקריאנה 3>

 

כותבת קצר באיחור על זה,הייתי קצת עייפה אתמול.

פאק היה כ"כ כיף

יום שלם איתך,עם המשפחה והחברים של המשפחה.

איך באנו לשם עם השקיעה בנינו לנו את האוהל של *** (תודה לאל שלא התפרק לנו D=)

ואז החברים ניפחו סירה כבר שהיה חשוך והלכו לאסוף צדפות שאכלנו אותם אח"כ

והאח הקטן והמעצבן (והחמוד) הפריע כל שניה פתח את האוהל לצרחותיה של הדופלגנגר (יותר נכון לחישות מתחננות =))

ואז התיישבנו...והחברים עדיין מתלבטים לגבי המוצא שלי והבקיעות שלי בשפה הרוסית,

לאחר שהבינו באופן סופי שידיעת השפה הרוסית שלי שואפת לאפס וגם זה בקושי ביקשה אחת מהנשים מהדופלגנגר ששתרגם לי אותם מדי פעם כשהם מדברים. ואחרת דודה כזאת חמודה עם חצי שיער קצר וחצי תלתלים DDD= אמרה: " 'חג שמח' זה הדבר היחיד שאני יודעת להגיד בעיברית" ואמרה זאת בכל כוסית וודקה שהרמנו חח עד שאני אמרתי ברוסית 'ספרזניכם'(חג שמח)

 ואנחנו שתינו רק 6 כוסות יין (לעומת שאר החברים שסיימו 3 בקבוקי וודקה).

חח אני זוכרת את אחת הבדיחות שתורגמה לי:

"בכל מדינה שמשגרים מעבורת עושים ספירה 10,9,8... ורק בישראל שמשגרים מעבורת אומרים:

"רגע!,רגע!,נו עוד רגע!!!!, נו סע סע כבר!!!"

ואז שהם היו מספיק שיכורים היציעה אחת הנשים : "בואו נעשה מדורה ונקפוץ מעליה"

חשבתי שזאת אחת הבדיחות אך לקח פחות מחמש דקות עד שאירגנו מדורה...וקפצו מעל האש :O

היו רגעים שזה נראה מפחיד כאילו הם מתאבדים.

ואז אחת אמרה : " את צריכה להיות *מילה ארוכה ומסובכת* " והסבירה שזה חוקרת תרבויות ושעכשיו אני חוקרת

את התרבות הרוסית(אוקריאנית).ושאלה אותי עם גם הישראלים נהנים ככה..

אז האמת,האמת לא,ישראלים לא נהנים ככה. 

אין לי מושג למה ראו בי נציגת הישראלים כי אני מתחברת הרבה יותר עם התרבות הרוסית מאשר

ה"בררה הישראלי" כמו שאמא שלי קוראת לזה ואני לא ארחיב מילים על זה.

והיה גם חזיר ואף פעם לא יצא לי לאכול חזיר ,והתנדבתי לאכול...ואז הביאו לי חתיכה האמת לא כזה טעים

מה שכן אם אני לא אהבתי את זה זה  לא ממניעי דת אלא ממניעי בריאות(עודף שומן) וגם לא רגילה לטעם.

אחת הנשים סיפרה שפעם הם היו באיזה חופשה ומשפחה ישראלית ממוצעת ביקשה לאכול מהחזיר(מבלי לדעת שזה חזיר) והם ענו להם :"אולי לא כדאי" והם המשיכו לאכול ואז אמרו :"אולי בכל זאת לא כדאי"

ואחרי שעה היה אמבולנס שפינה שם אנשים חח כי כנראה מי שלא רגיל לאכול חזיר, זה מן 'מכת שומן' כזאת

וזה עושה קלקול קיבה או משהו.

וגם האח הקטן של הדופלגנגר אומר : " את עיבריה לך אסור לאכול" חח איזה מצחיק קטן  =).

ואחת מהם שאמרה : "אם ההורים שלה היו יודעים מה היא אוכלת ,הם לא היו נותנים לה להיות פה"

חח אז מסתבר שאמא שלי הגיבה באדישות :

"אה מזל טוב, אף אחד עוד לא מת מזה, גם אני אכלתי פעמיים שלוש בחו"ל"

ואז הלכנו לישון, אבל בגלל שהחבורה הייתה שיכורה הם הביאו את האוטו לחוף ,שמו מוזיקה והתחילו לרקוד D=

אז לא יכולנו לישון כ"כ...ואז אחת מהם סיפרה ש*השם שלי* זה השם של החברה הראשונה של הבת שלהם אחרי שהם עלו לארץ..סיפרה שיום אחרי הבת שלה שהייתה בת 12 באה בוכה הביתה

ואמרה שהיא בחיים לא תצליח ללמוד את השפה הזאת(עיברית).אז השכנה שלהם שהייתה גם ילדה

וקראו לה גם *השם שלי* אמרה לה 'שלום' ברוסית והבת שלה ענתה לה 'שלום' בעיברית

ושהם הפכו לחברות טובות.

אותה אישה גם סיפרה על מקרה מצחיק באילת שהיא נסעה עם בעלה

והם הזמינו ושילמו מראש על איזה סוויטה או משהו במלון חמישה כוכבים...והם נסעו יום לפני..

והיו בים ולקחו את האוטו ,ש"לא ראו איזה צבע הוא מרוב שהתלכלך" וישנו על החוף ,

התלכלכו,והיו מלאי בוץ ועם שיער פרוע ולמחרת שהיו אמורים לקבל את החדר בדיוק נחתו שני מטוסים ,

שבאו לאילת כולם יפים,יפות

עם שמלות ונעלי עקב(כמו שבאים למלון 5 כוכבים) ואז היא נכנסת והשומר בכניסה אומר לה :"מה את מחפשת?" והיא אומרת שיש לה הזמנה של חדר(מהמפוארים) ששולמה כבר...והוא שואל אותה "את בטוחה!?"

 והיא אומרת: "כן,כן"

ואמר  :"לפחות תגידי מספר תעודת זהות" ובדקו ובאמת הייתה הזמנה והיא נכנסת לבית מלון עם האוטו מלא בבוץ,בגד ים מלוכלך ומלא חול "נכנסת כמו זבל" ולוקחת מהקבלה את המפתח לחדר הסוויטה או מה שזה לא היה חח.

ואז חזרנו לישון...

ובבוקר קמנו ונכנסנו לכינרת ואספנו שוב צדפות כ"כ הרבה וזה כ"כ כיף לחפש את הצדפות בתוך הים,

ככה לצוד אותם אחת,אחת...וגם תפסו דג די גדול...שתוך כמה שעות הוא כבר לא היה ,מסכנצ'יק =(

והאוטו שהחבורה גררה לחול שקע ולקח הרבה זמן להוציא אותו. גבר אחד נוהג ועוד 4 בחוץ שדוחפים את האוטו.

לבסוף מסע החילוץ הצליח והאוטו ניצל D=.

וזה ארזנו את הדברים וחזרנו, אפילו עצרנו במקדונלדס לאיזה גלידה.

חזרתי חדורת תרבות,היה כ"כ כיף אין ספק רוסים יודעים להינות

 

ספרזניכם לכולם! =]

 


ובמעבר חד,נעבור לדברים פחות שמחים,

יש למישהו יומולדת סבבה ,מזל טוב!

מישהו עושה מסיבה,מזל טוב בריבוע!!

ועוד בים,במקום פתוח

למה לעשות סלקציה!?

 

שושנת הרוחות אומר/ת:

היי, מזל טוב *** יכולה לבוא?

 

מישהו אומר/ת:

שושנת הרוחות...אני הזמנתי רק חברים מאוד קרובים שלי מהשכבה..

אני לא מבין מאיפה צצו לי פתאום עוד 20 אנשים שלא דיברתי איתם ורוצים לבוא..

 

שושנת הרוחות אומר/ת:

ואני יכולה לבוא?

 

מישהו אומר/ת:

תראי אל תקחי את זה אישית אבל באמת שהזמנתי רק כמה חברים טובים שלי..

.ואת יודעת,את בכיתה איתי וזה,אבל אנחנו לא כאלה חברים טובים...

 

ולא הוסיף עוד מילה

רק אפשר לסכם את זה ב:

 "=/"

נכתב על ידי שושנת הרוחות , 30/9/2007 19:40  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Nobody's really my friend


 

Nobody's really my friend, my friend"

 nobody wants to hold me back

 as i fall through the holes in life

"i stumble blindfolded

 

עלובים,אגואיסטים,אני שונאת אתכם,את כולכם..

כולם רק אוהבים לדבר,לשפוך לכלוך על הכל על כולם,

כל אחד מסכן,כל אחד קורבן,כולם עיוורים לסביבה שלהם.

אחד,שניים,שלוש,ארבע,חמש...!

כמה עוד אנשים, כמה עוד אנשים בשבוע,בחודש,בשנה יצאו כנגדי!!?

יגידו : " אני X ואני שונא את שושנת הרוחות"

 

והכי גרוע,

 

 

צביעות

 

התכונה הזאת שבכל פעם מצליחה לגרום לי לבחילה מחדש.

לא יכולה לסבול את זה,לא יכולה לשחק את המשחק,לפצל את עצמי לכמה דמויות.

לשנוא מישהו, ובאותו זמן לדבר איתו ולשאול אותו לשלומו.

לדבר עם מישהו בסדר,ובאותו זמן ללכלך עליו מאחורי גבו.

לא אוהבת את המשחק,לא אוהבת את החוקים,לא אוהבת את השחקנים.

 

כ"כ לבד,הכל כ"כ רע מסביב...

מחפשת את מקומי ולא מוצאת אותו בשום מקום.

 


מ*** אומר/ת:

למה אתה מסנן את שושנת הרוחות? לא יפה..

מ** אומר/ת:

מ*** אני עד עכשיו לא סלחתי לה על הקטע הזה שהיא עשתה לי עם המנהלת ור**...

אתה לא רואה שגם בביצפר אני לא מתייחס אלייה?

מ** אומר/ת:

אני מקווה שלא שלחת לה פה חלקים מהשיחה

מ*** אומר/ת:

לא

מ** אומר/ת:

סבבה

מ** אומר/ת:

אני לא רוצה שהיא תדע שאני כאן

מ*** אומר/ת:

בסדר זה לא משנה היא לא תשלח

מ*** אומר/ת:

היא יודעת שאתה מסנן

מ** אומר/ת:

טוב שתעשה מה שבראש שלה

מ** אומר/ת:

אני על כל 15 הודעות יענה ל1 אולי

מ*** אומר/ת:

=\


זאת שלא מסוגלת לדבר.

 

נכתב על ידי שושנת הרוחות , 26/9/2007 00:32  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ריקבון פנימי או משאלת מוות


כבר שני פגרי חתולים ראיתי בתקופת זמן של פחות משבועיים.האחד מושלך ארצה לכביש ביידי דייר בבניין ...

ככה איך שהוא פגר של חתול שחור שלסתו הייתה שסועה ובשרו התחיל להאכל מבפנים,הושלך מזנבו ככדור בייסבול.השני במוצאי יום הכיפורים חתול שנדרס...מול מקום מגוריי הישן,כמעט והיה חצוי לשניים וכל אבריו הפנימיים נגרו החוצה מגופו.עיסה חומה צהובה שניראית כמו קיא של בן אנוש תוהה שמא זה היה הכבד או הטחול..

הכל מסביבי מתנוון ונרקב

 

עוד פחות מ 10 שעות יש לי בחינה חשובה, בחינה שמשך הלמידה הנדרש שלה הוא חודשיים...

ואני לא השקעתי אפילו שעה...חסרת כוחות ומיואשת יושבת וחושבת מה עלי לעשות...

אולי לדחות את מועד הבחינה,אם יורשה לי לעשות זאת בכלל בתאריך זה!?

אולי לגשת לעבר כישלון מובטח!?רק היום נודע לי  שהבחינה היא מחר ולא מחרתיים...

ובשביל לקבל הארכת זמן שמגיעה לי, אני צריכה שהאבחון שלי יהיה לאחר גיל 16(מה שאינו כך)

וגם שקבלת התנאים המותאמים נתונה לשיקול דעתם של בכירי המרכז הארצי.

בירוקרטיה,אני כ"כ שונאת בירוקרטיה...מה אני אשמה , אני לא לקוית למידה,גם לא דיסלקטית אך קצב העבודה שלי איטי...לכן לא ממהרים לתת לי את הארכת זמן, מה עלי לעשות? לא מבינה.

 

לק בולט שמסתיר את ציפורניי הארוכות ,החולות והחלשות שכבות על שכבות של מייק אפ לא חושפים את כל הפצעים בפניי...בדים שמכסים גם הם את גבי הפצוע,מצולק ומוגלתי.שיער שנושר.אוכל שנכנס לגופי מכל הבא ליד ללא שליטה ובקרה.תחושת בחילה כרונית שנמצאת איתי ולא מרפה,נאבקת כדי לא להקיא את רגשותיי החוצה.

והכי גרוע...בדידות...בדידות שמשתלטת עלי כבר תקופה כ"כ ארוכה...היא תמיד איתי,לא עוזבת לרגע...

לא מוצאת את עצמי,סערת רגשות...בלבול,אדישות,חוסר מוטיבציה,תסכול,חרדה

אני כבר לא יודעת מה קורה איתי.

אין לי כח לכלום...

אין לי כח ללמוד אפילו דקה,אין לי כח לקבוע תור לרופא...

אין לי כח לעשות בדיקת דם ולחשוף את האמת...

אין לי כח לקבוע תור לרופא עור.

פשוט דועכת,נובלת,נעלמת,קורסת תחת הלחץ...

בלילות ערה,בימים ישנה,מקווה גם שלא להתעורר ובכל זאת פוקחת את העיניים.

 

NOBODY notice NOBODY care

 

לאט לאט ובהתמדה אני מתה...

אף אחד לא רואה אותי,אף אחד לא שומע אותי,אף אחד לא מרגיש אותי.

אני נעלמת,והעולם ממשיך כסדרו בלעדיי,עוד אורגניזם פחות, למי אכפת!? גם ככה יש צפיפות אוכלוסין...

מייחלת למישהו שירים אותי מהרצפה,מהתאום,אבל אף אחד לא מוצא טעם להילחם עלי...

אני לא מספיק חשובה לאף אחד. בשנה שעברה אמרתי ליועצת בעקיפין שאני רוצה למות,ואז שיניתי גרסאות...

והיא ענתה תשובה מעניינת :

 "יש גבול דק מאוד בין דמיון ומציאות והם נוטים להתערבב זה בזה  עד שהגבולות מטשטשים".

 

אם יגיע היום שאני כבר לא אהיה פה, ואת/ה שגם מכירים אותי ורואים את זה פעם ראשונה,

תזכרו במילה,במבט,בתנועה,במעשה שקידם אותי בצעד אחד  נוסף לקראת 'משאלת המוות'.

 

זאתי שלא סגורה על עצמה.

 

נכתב על ידי שושנת הרוחות , 23/9/2007 23:21  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

2,462
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשושנת הרוחות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שושנת הרוחות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)