בין דיבור לעשייה המרחק הוא רב, אומר הפתגם ואני גם. הגענו למרץ, שלושה חודשים חלפו, הזמן חומק לו וככל שאנו עושים יותר כך נדמה שאנו עושים פחות.
נהננו מיריד הספרים הבינלאומי בירושלים.היריד הצטיין השנה בעיצובו המיוחד והאחיד.
אין אפשרות לתאר את ההתרגשות המיוחדת בשיטוט בין הספרים ופינות ההוצאות לאור מארצות שונות. הבחור בפולין הוא צעיר ישראלי שעיסוקו תרגום מפולנית. לא הוא בא מבית דובר השפה. הוא למד שפות באוניברסיטה העברית ורק אחר כך למד תרגום.או הבחורה בהוצאת ספרי ילדים שמגילת אסתר היתה פרושה שם לאורכה והיא מעשה ידיה להתפאר כמו ספרי ילדים נוספים. האזנו לפאנל סופרים זרים מהונגריה גרמניה איטליה שוודיה ורומניה.
כל סופר סיפר על אופי כתיבתו ועל שאיפתו לעתיד ובמיוחד על הרגשתו לתרגום ספריו לשפה זרה.
המשכנו למנהרת שרשרת הדורות הסמוכה לכותל. וכך נהיננו משני אתרים יפים וחשובים לנו.
משם המשכנו להתענג והפעם סיפקנו את בטננו. עשינו זאת במרכז ממילה שמסביב לו נוף העיר ובתוכו חנויות המפתות להכנס ולבזבז. וכל זאת התאפשר לנו משום שעיריית חולון מכירה ביום הספרן ומעריכה את ספרניה ולכן סגרנו את הספריות עלינו על האוטובוס שהזמינו עבורינו ושמנו פעמינו לירושלים.
הורה הורה הורה וכיפאק היי!