יגאל חמיש סיפר שממש ברגע זה, בעוד אנו יושבים ומקשיבים לו ההרצאה כבר נמצאת באתר שלו.אני לא כל כך זריזה וגם לא מנסה להתחרות באיש המולטידע האחד והיחיד אבל ממש רציתי כבר להגיע הביתה ולכתוב פוסט עבור מי מכם שלא הצליחו להגיע לכנס.
היה פשוט מעניין.
ההתמקדות בכנס היתה הספרייה במעגלי החברה.כדבריה של ד"ר אורה נבנצאל הייעוד החברתי מחייב את הספרייה עכשיו יותר מתמיד.שינוי והתחדשות הם השיגרה החדשה שלנו. אנו חייבים לתכנן שינוי וגם להוביל אותו.הספרייה חייבת להיות מעודכנת ומתאימה לדור הצעיר.
ברוח דומה דיברה ריקי גרינברג מאוניברסיטת חיפה בנושא "שירותי ספרייה וירטואלים". לדעתה הספריות חייבות לדבר אינטרנטית וגוגלית. המשתמשים החדשים של הספרייה הם גולשים ותיקים שמאמצים במהירות את חידושי הטכנולוגיה דור שלישי וכו' הם בעלי בטחון עצמי ביכולות המידענות שלהם. להם לא כל כך חשוב החומר כמו חיפושו. עבורם אם "זה" לא בגוגל,זה לא קיים. האינטרנט עבורם הוא סביבה מוכרת הנחשבת לידידותית ונגישה. לא כך הספריה. הספרייה פועלת בזמנים קבועים והגולשים מחפשים מידע בשעות לא שיגרתיות כמו שלוש לפנות בוקר.הם לא באים לספרייה בגלל מה שיש לה להציע אלא בורחים ממנה בגלל חסרונותיה. נמצא כי רק 2% מסטודנטים לתואר ראשון נכנסים לאתר הספרייה.הקטלוגים נגישים רק למי שיודע להשתמש בהם.לא כך בגוגל למשל, שם מחפשים במילים פשוטות לוחצים אישור ומקבלים מידע.אמנם בספרייה יש פיקוח ובקרה על המידע,יש אחריות על תקינות ואמינות המערכת, המקורות זמינים והכי חשוב הם בעברית. למרות כל זאת על הספרייה להתמודד עם השינויים. הצעירים רגילים לפונקציות של ה web2 ואנחנו עוד לא שם.הלקוח צריך להיות המרכז. העיקר זה מה הלקוח צריך ולא הספרים.אם הוא צריך גישה מהבית לאפשר אותה. הספריות חייבות לבצע התאמה של שרותיהן ודרכי החיפוש חייבות להשתנות בהתאם למחפשים. חייבים להחזיר אלינו את המשתמשים.
גם יגאל חמיש דיבר על הלקוח שרוצה פה, עכשיו ובזול. ואנחנו צריכים לספק לו מה שהוא צריך ולא מה שהוא רוצה.המשימות הולכות וגדלות והמשאבים הולכים וקטנים.המענה הנדרש הוא מורכב ומסובך מאשר בעבר.הרשת מזמנת הזדמנות להקים ולקיים את הנוכחות המקוונת ע"י תמונות, סרטים ומצגות.איך לומדים בעידן הידע? לומדים בכל עת יש לי ידע, אני לא היחיד, אני יכול ללמד אני רוצה ללמוד.יגאל פירגן לכל תלמידיו שלדעתו עלו על רבם והציג שתיים מהן את אילנה שקולניק מספריית ראשון לציון כותר ראשון ואת מנהלת הספרייה בנהריה ירדנה נפתלי. שתיהן סיפרו על ההתחלות, על הלבטים מה לכתוב ואיך לכתוב ואיך העניינים התגלגלו עד היותן בלוגריות מצליחות. ירדנה סיפרה על מסמכים הסטוריים וישנים של העיר נהריה אותם מצאה בספרייה הישנה והעלתה לבלוג ועל דו שיח עם הקוראים. אילנה כהרגלה היתה מלאת סיפורים אינטרנטיים ויגאל הבריק באילנה בכל מקום על משקל אובמה בכל מקום.
עידו קינן בעל הבלוג חדר 404 נתן פוש לכל כותבי הבלוגים לקבל רעיונות מאנשים אחרים, ליצור קהילה מתקשרת, למחוק טוקבקים לא רלונטיים
ובמיוחד אלו שכותבים ולא קוראים את הפוסטים שלהם (...)לא להתייאש. זו עבודה סזיפית וקשה אבל מי שאוהב לכתוב ולספר סיפורים, מי שאוהב להיות נקרא - להמשיך.
שמענו הרצאה מעניינת של פרופ' תמר אלאור "מה מותר לנו לדעת? על הקשר בין תרבות וידע" שרנו עם אורה זיטנר משיריו של ביאליק,התכבדנו
ובעיקר נפגשנו עם ספרניות ממקומות רחוקים וקרובים והחכמנו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
