ספרות יפה

או בתרגומו לעברית: מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים. הכוונה לספר מקסים , מהנה ביותר,כתוב כמכתבים הנשלחים בדואר בין סופרת לבין תושבי אי אנגלי שנכבש על ידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה.

המכתבים ארוכים ולכן לא מפריעים להנאת הקריאה, מעבירים לקורא מידע על תקופת הכיבוש, רכילות מקומית, יחסים בין אנשים הנמצאים בשעת מצוקה.השנה היא 1946.

הספר עוסק בנושא רציני יחד עם זאת הוא כתוב בקלילות ובאופן סוחף ,ומשלב בין היסטוריה לספרות.

חיטטתי באינטרנט ומצאתי פרטים על שתי המחברות.רציתי לדעת מדוע שתיים? ובכן הספור עצוב. מרי אן שייפר היתה עורכת ספרים,מוכרת ספרים  ו...ספרנית. ובשעות הפנאי השתתפה במועדון קריאה. בשנות השבעים ביקרה באי גרנזי ו"נתקעה" בשדה התעופה בדרכה חזרה ללונדון מפאת תנאי מזג אויר. כמי שעוסקת בספרים ואוהבת לקרוא היא בילתה את אותן שעות בקריאה ממאגר הספרים שבחנות השדה. החנות החזיקה בעיקר ספרות מקומית וזו עסקה ברובה בשנות המלחמה . שנים לאחר הבקור עודדו אותה חבריה למועדון לכתוב ספר בעצמה.והיא החלה לכתוב את ספרה הראשון שעסק באי ובתושביו. מרי אן הסבירה שנדמה היה לה שהדרך הקלה ביותר לכתוב ספר תהיה בצורת מכתבים. וגילתה שלא כך.

היא נולדה ב1934 וחודשים ספורים לאחר שנתבשרה שהוצאת הספרים החליטה להוציא את ספרה לאור,היא חלתה ונפטרה בפברואר 2008.

אני ברוז אחייניתה, סופרת ילדים, הבטיחה לה לדאוג לסיים את הפרוייקט. ספור שיכול לשמש כעלילת ספר בעצמו.

הרשו לי מספר ציטוטים:

"זה מה שאני אוהבת בקריאה: פרט זעיר אחד יעורר בך עניין בספר,ואותו פרט זעיר יוביל אותך לספר אחר"

" הדהים אותי..שרבים כל כך מהאנשים שנכנסים לחנות ספרים אינם יודעים מה הם מחפשים... ואז כיוון שהם נבונים מספיק שלא לסמוך על השבחים שעל הכריכה הם שואלים את שלוש השאלות הקבועות: על מה הספר? קראת אותו? הוא טוב? " האין אנו נתקלות בשלוש השאלות האלו מדי יום?