בגליון האחרון של מידעת כתב עת לחקר המידע והספרנות פורסם מאמר מאת נעמי מי-עמי , חוקרת ומידענית במרכז המחקר והמידע בכנסת. עניינו צנזורה בספרות ילדים. המאמר כה מעניין שברצוני לשתף אתכם:
מוסד הצנזורה הוקם בימי הביניים ע"י הכנסייה הנוצרית במטרה למנוע פרסומים שהיו עלולים לפגוע באמונה הדתית. צנזורה על ספרות מסתבר הופיעה גם היא בעת העתיקה - אפלטון הציע "לזקק" כלשון המאמר, את האודיסיאה של הומרוס כדי להתאימה לקוראים הצעירים. חוקי הצנזורה המודרניים הראשונים נחקקו באנגליה ב-1857 כאשר הפורנוגרפיה הוכנסה למסגרת החוק הפלילי.חומר תועבה הוגדר "כל חומר שמטרתו להשחית ולעוות את אלה שנפשותיהם פתוחות להשפעה לא מוסרית ושלידיהם הוא עלול לפול". וכך הוחרמו דקאמרון /בוקאצ'יו, מדאם בוברי / פלובר, יוליסס /ג'יימס ג'ויס, טרגדיה אמריקנית /דרייזר מאהבה של ליידי צ'טרלי /ד.ה.לורנס, לוליטה /נאבוקוב וחוג הסרטן וחוג הגדי של מילר.בארה"ב חוקק חוק נגד חומר תועבה ב1873 . כעבור כמאה שנים בוטלו החוקים המחמירים אולם האיסור נותר בעינו לגבי קטינים מתחת לגיל 17 .
עד היום מוחרמים ספרים בספריות בארה"ב, ספרים המיועדים לילדים ונוער. הספרים מוצאים מהספריות הצבוריות ומספריות בתי הספר. החוקרת מציינת כי עיקר הלחץ מופעל מהורים וקבוצות לחץ שונות.בשנות התשעים גדל מספר הדרישות והגיע ל4,500 בשנת 1995 כאשר 42 אחוז נענו בחיוב. בין הספרים המוצאים - ספריו של מארק טווין הרפתקאות הקלברי פין והרפתקאות תום סוייר. התפסן בשדה השיפון מאת סאלינג'ר , בעל זבוב של ויליאם גולדינג ועוד. הכותבת מציינת שמחקרים מצאו כי התכנים המוחרמים עוסקים בתיאורים מיניים, דת,אלימות, התמרדות גזענות וסקסיזם, שימוש בסמים, התאבדות וסגנון מדכא ושלילי.
אותנו הספרנים מעניין במיוחד מחקר שנערך בטקסס ב2002 ובדק באלו לחצים עומד הספרן בספריות וכיצד הוא מתמודד איתם. נמצא שהמחלוקות על ספרים גורמות למתח נפשי ושחיקה אצל הספרנים בבתי הספר ובספריות הצבוריות.
זהו. אני מקווה שהמאמר יעניין גם אתכם. תוכלו למצוא אותו ב""מידעת: כ"ע לחקר המידע והספרנות" גל' 3 2007 . כתב העת של מרכז ההדרכה לספריות. את המאמר כתבה כאמור נעמי מי-עמי.
מומלצים:
הצגה - הכתובה,מאת קישון , תיאטרון הקאמרי
סרט - נודל , אילת מנחמי
ספרים - השחיין מאת באנק ז'וז'ה בהוצאת כתר
אהובתי במטפחת האדומה מאת אייטמטוב צ'ינגיס בהוצאת עם עובד