אתמול ביליתי סמוך מאוד לספרייה העירונית של רמת גן. היה זה בשעת ערב והספרייה כבר היתה סגורה לצערי. על כל פנים בבנין הסמוך שוכן המוזיאון לאמנות המזרח הרחוק ופני היו לתערוכת הקדרות של דרך התה קעריות וספלי תה. תערוכה קטנה, מושקעת ומאוד מעניינת. אני לא יודעת איך אתם שותים את התה שלכם. אני אוהבת ל"חבק" את הספל ללגום ולחלום. מסתבר שהכלים המסורתיים לתה היו ללא ידית במכוון למטרה זו. הכלים כביכול דומים זה לזה, צרובים בעץ (אפשר גם במלח) אבל כל אמן נותן לכלי את האשיות שלו ובכך מייחד אותו. המקור לקדרות זו הם האמנים היפנים שהוערכו מאוד על אמנות זו והם השפיעו על אמני המערב במאות המאוחרות יותר. האמנים שכליהם מוצגים בתערוכה הם מיפן, ארה"ב סקנדינביה, בריטניה וישראל.אמנית ישראלית שהיתה אתמול במקום, הילדה מרום(אני מקווה שאני לא טועה) סיפרה לנו שהתערוכה היא חלק מאוסף פרטי של אספן שעשה עלייה לפני שנים מעטות והוא הסכים להעביר את חווית הצפיה למבקר הישראלי . כל התודה לאיש זה. הוא מצידו סיפר לנו כי האמנים למעשה נבחנו בכלים אלו שהם קטנים מאוד וקיים הקושי לבטא כשרון בכלי כה קטן שלא כמו בציור. יכולתי לכתוב הרבה אבל אני מציעה שתגשו לראות ולהנות
בתחילת החודש השתתפתי במפגש עם הסופרת ויקטוריה היסלופ. המפגש נערך בחנות סטימצקי בגן העיר. הסופרת נעימה מאוד ולבבית לא התראינה אלא פשוט ישבה מולנו צחקנית וחביבה ושיתפה אותנו בדרך שהובילה לכתיבת הספר. יוון מהווה עבורה מקום שכיף לחזור ולנפוש בו. בביקורה הראשון בכריתים כשהגיעה לאי המצורעים הרגישה תחושה של מסתורין כאילו שהיא עוברת דרך מנהרה והכשרון הספרותי שלה העניק לה תחושה של לידה מעבר אל העולם זאת היתה הנקודה בה החליטה לכתוב לאחר שכבר שמעה על הקורות את אותם תושבים אומללים שהצרעת נחשבה עבורם כעונש ולא כמחלה.ברור שכמו בכל יצירה יש משהו ממנה בספר אבל היא לא מזהה את עצמה באחת הדמויות אלא משהו ממנה בכל אחת מהן.

כמובן שרכשתי ספר והתרגשתי כילדה כאשר ויקטוריה היסלופ הוסיפה לי מילות הקדשה. סופר הוא אמן וכמו שמרגש לעמוד ליד תמונה של גוגן למשל והתרגש מכך שהוא עצמו עמד ליד היצירה ויצר אותה, כך מרגש להיפגש עם סופר.
צרפתי תמונה מהברד שירד בחצר הספרייה בחולון כדוגמית לירושלים המושלגת.
אקנח בספורון קטן על אילנה קוראת בספרייה שסיימה סדנא לכתיבה יוצרת ופירסמה באופן פרטי צרור שירים בחוברת. הענקנו לה את הכבוד והצגנו את פרי עטה במדף הספרים החדשים. אילנה התרגשה מאוד ואנחנו מצפים שכשרונה יגדל ויפרח ויום אחד נציג ספר משלה.