בקשר לכושר הגופני שלי.

הייתי השבוע אצל הרופאה על מנת להוציא אישור לכ"מ (כושר מוגבל) לקצונה. היא הביאה לי אותו, ביתר קלות לפי דעתי. כ"מ 2.

הכושר הגופני בנוגע לקצונה מתחלק לשלוש אופציות:

כושר קרבי- אין בעיה.

כ"מ 1- הקלות בבראורים (מבחני הכושר) בניהם הליכה (מחוייב הליכה) של 4 ק"מ על פרק זמן  מסוים, במקום ריצה של 2 ק"מ. זמני מנוחה ארוכים יותר בכפיפות הבטן וכו'.

כ"מ 2- הקלות, שבניהם ההליכה של ה4 ק"מ אינה נתונה בזמן.

מי שמכיר את צה"ל, מי ששמע על צה"ל, יודע שברוב המקרים, במיוחד במקרים שאתה צריך להיות רציני כמו בקורס קצונה, קשה להוציא הקלות. לכן זה מעלה לי את החשש שאולי, אחרי כמעט 7 שנים, יש משהו בדבריי הרופאים. אולי, יש משהו מאחורי התקפי הלב של כל המומחים שהייתי אצלהם. אני זוכר את התגובה של הרופא שלי, החווירון הבוהק של פרצופו כשהוא ראה את תוצאות בדיקות הדם שלי. אני זוכר את הפרופסור המומחה שלא ידע מה להגיד לילד שיש מולו לאחר 4 חודשי המתנה בתור. אני זוכר את הרופא בצו הראשון ששאל אותי אם זו באמת הבדיקה שלי, ואם בכלל אני חי.

ועכשיו, ראיתי את הרופאה ,שיצא לה שם של קרת לב לא מתפשרת, מאשרת לי כלאחר יד כ"מ 2 כאילו זה הדבר הכי ברור בעולם.

בלי להתווכח, בלי לדבר בכלל.

עד עכשיו לא התייחסתי לזה ביתר רצינות. הרי, אני מכיר את זה מגיל 13. ומי באמת חושב שהוא יכול למות בגיל 13? ועוד בגלל בעיה של זקנים? מה זה משנה שזה הגנים שלי? אני לא בן 60.

אני לא רוצה לפחד מזה. אני צריך לפחד מזה?

אני בדיאטה. זה כבר כל כך טבוע בי שאני כמעט ולא שם לב. זה מסתיים ב"אסור לי לאכול את זה" וזהו.

וזה לא עוזר.

ואם כבר מדברים על הרופאה.

בחיית סנטה שייפול עליה אוטו גלידה משמיים!

כשישבתי אצלה אמרתי "יש לי בעיות גב", היא ענתה לי שהפרופיל שלי הוא בגלל הכולסטרול, אם הוא לא היה, הפרופיל שלי היה גבוהה יותר. לאחר כשסיימנו את נושא הכ"מ אמרתי לה שיש לי כאבי גב. היא אמרה לי לקבוע תור.

אבל אני כבר אצלך יא מפגרת. אז וויתרתי. כי למי יש כח לקבוע עוד שני תורים אליה? אני פשוט אשאר עם כאבי גב ודלקת גרון. ונזכרתי, זו כבר הפעם השנייה בחודשיים האחרונים שאני מוותר על ללכת לתור אצלה כשיש לי דלקת גרון.

בנושא אחר בצבא: המצב שלי, כמו שכבר כתבתי באחד הפוסטים הקצרצרים שלי מהצבא, השתנה מקצה לקצה בשבוע האחרון. עברתי גדוד ולכן הפיקוד עלי, ממפקד אחד לא ממש סימפתי, נפרש על גבי מספר אנשים הרבה יותר סימפתיים ועם הרבה יותר נגישות ודרך להתמודד אתם. וזה נהדר.

לבסוף גם, החניכה שלי מהקצין שלי תתחיל כי אחרי קץ הימים ואחרי יותר מחצי תקופת סיפוח, יש לי גם קצין.

אפשר להגיד שעכשיו, אני יותר ממרוצה מהמצב שלי. אבל חכו יומיים.

שמעתם פעם רנ"גים מדברים?

מי שלא יודע, רנ"ג זה רב- נגד. הדרגה הכי גבוהה של הנגדים. בד"כ אותם אנשים מבוגרים, כי לא נעים להגיד "זקנים יותר מפרס"  ובעלי ניסיון של מעלה מ20 שנה בצה"ל.

הפואנטה היא זו: דמיונו כתב של רופאים. עכשיו הפכו את זה לדיבור, וזה הדיבור שלהם. הם היחידים שמבינים את עצמם. לרוב כשרנ"ג מדבר אתך אתה מהנהן כשהוא מסיים ואז מתחיל לשבור את הראש בפענוח הפקודות שלו. לרוב גם טועים לחלוטין ואז הוא צורח עליכם. מה שמבלבל יותר כי כאמור, אתם לא מבינים מה הוא אומר.

אתמול קיבלתי את התקלה הכי מטופשת שראיתי אי פעם. קיבלתי את דף התקלות מהס' מ"פ והיה רשום שם תחת מספר טנק מסוים "נפל השחור הזה".

מובן, לא?

ואם כבר עסקנו בשריונרים, ישנה טענה גורפת שהם טיפשים. אני החלטתי שאני לא שופט אותם. לכל אחד יש את הידע שלו. אז מה אם שמעתי שני טירונים מדברים ואחד אמר לשני "אני לא מבדיל בין ימין לשמאל".

המחלקה שלי החליטה שאני לא מספיק גבר ולכן היא תשקוד להפוך אותי לכזה. הם כל הזמן אומרים לי ש"אתה כל כך הומו" אז אני לא מבין למה הם מתאמצים או לא מקשיבים לעצמם. כלומר, כן, וואלה, אני הומו. אז מה אתם לוקחים אותי לאולם ספורט ללמד אותי קראטה ואגרוף תאילנדי?

וויתרתי אחרי שהבנתי שאין לי תקנה. בעטתי למעלה ימין, כשאמרו לי לבעוט שמאל מטה.

במגורים, בגלל שוויתרתי, הם החליטו להתקיל אותי כל פעם שהם נתקלים בי. אז למדתי לחסום בוקסים. לעומת זאת הם למדו שהם צריכים להסתובב עם מגן ביצים.

והם לא מבינים, למרות שניסיתי להסביר.

אני דיפלומט. אני לא הולך מכות. אני מקלל.

מה שכן, הם כן משפיעים עלי. כשאני יושב אני כבר לא שם רגל על רגל אלא יושב בפיסוק של זונה רוסיה שרק מחכה שיבואו ל... קיצר, כמו הומו. כך שאני לא באמת מבין מה ההבדל, מלבד העובדה שעכשיו אני נראה כמו הומו שרמוטה ולא כמו קודם, הומו חסוד.

בנוסף, התחלתי לתקוע גרפסים ולעשות 'פו' לכיוון האנשים. יותר בשל נקמה ופחות בשל האושר שבעניין. הם פשוט מגעילים.

מחר לי ולבויפרנד יש שנה.

מקסים וחמוד ככל שיהיה, הוא מרגיז אותי.

ביקשתי ממנו לתכנן את הערב, ושישמרו בסוד. אז הוא באמת לא מגלה לי כלום. ודרמה קווין שכמוני, אני רק משתגע כי מה לעזאזל הוא מקשיב לי פתאום?!

בטעות גם, גיליתי לו מה המתנה שלי אליו.

הכל בגלל הזיכרון המזוגג שאין לי. באגר מי.

ישמרכם סנטה מדברים שחורים שנופלים.