צריחות שצרחתי נואשת, כואבת,

בשעות מצוקה ואובדן

היו למחרוזת שירים מלבבת

לספר שירי הלבן

נגלו חביונות לא גיליתי לרע,

נחשף החתום בי באש,

ואת תוגתו של הלב הכורע,

יד כל במנוחה תמשש.

תודה לך, רחל.

הגד לי ילד,

מה צופן ליבך?

האם קוראים לך הס ולכן אתה שם פס?

או שקוראים לך רז והוא יקר מפז?

הבא לי דוגמא,

שיר סיפור או אגדה,

מחזה, הצגה או סתם בדיחה גרועה.

להדליק נר ולראות את להבתו היפה מרקדת לקול נשיפותיי הקצובות.

לחייך ברוך ולהבין את רוע הגזרה. את מחשבותיי, מילותיי, מעשיי.

ארסיות נפשי אשר נוטפת מלשוני.

אסור לשחק באש.

ואכבה את להבת הנר על לבי.

ולאותו ניצוץ חיי, נשמתי אפי והתגלות חלומותיי,

לא.

זה לא לך. אל תפגע.

לבי עוד לא שקט מהקטלניות שבו.

אני שונא אותו.

אותי.