"ומה יקרה אם המחלקה שלך, כל המחלקה שלך, לא תאהב אותך? לא תקשיב לך ולא תקבל את מרותך ואת הסמכות שלך כי אתה הומו? הרי, בחיל כמו שלנו זה כלל לא שכיח ואפילו קרוב לוודאי שזה יקרה. מה אז תעשה?"
אני לא יודע.
מאז שידידה שלי הציבה בפני את השאלה הזו אני לא מצליח לישון. אני לא מצליח להעביר שנייה בחיי בלי לחשוב על זה. ואני לא מוצא פיתרון.
אני לא יודע איך להסתדר, איך להצליח בסיטואציה הזו. האופציה של להיכנס בהם ראש בראש לא תעבוד, זה לעולם לא עובד. לא לאורך זמן.
אני מתחיל לפקפק...
בעצמי בעיקר.
ביכולת שלי להיות קצין.
רק בגלל שאני מי שאני. שאני אוהב בנים.
וזה באמת לא משנה מה עברתי, אלו הכשרות ואלו סמכויות נתונות לתפקידי. אם העובדה היחידה הזו היא הבעיה, אז אני לא יודע מה לעשות.
אני מוטרד. יותר ממה שחשבתי, משאלה זו. אני באמת לא יודע מה אני אעשה סיטואציה כזו.
זה מרגיז אותי כי זה לא שאני "סתם". אני קצין. והמסלול הוא לא הדבר הכי קל שבעולם, בעיקר אם מסתכלים על העובדה שאני נמשך לבנים.
ואז, בסופו, אחרי שעוברים את הכל, ליפול שם, בשטח. כי המחלקה שלי לא תקבל את זה.
זה לא משהו שאני יכול לעמוד בו כי אני לא יודע איך להתמודד עם זה.
אירוני.
אני אוהב את עצמי.
עכשיו אני צריך לשנוא את עצמי.
אני צריך להעלים את עצמי.
אני צריך לשתוק, לא להיות אני, להסתיר מחוות שאני רגיל אליהן. לנסות ולא לעשות שום תנועת גוף שלא מתאימה.
לא להיות אני.
לא להיות משוחרר כמו שאני.
לחזור ולא לקבל את עצמי.
לא להרגיש בנח עם עצמי.
אותה ידידה, לא מבינה. לא באמת. כשהצעתי את האופציה הזו, היא עודדה אותי. אמרה לי שזה מצוין,שאני עושה שינוי. זה מראה על רצינות.
כן, מלבב.
זה גם מראה עד כמה היא לא רואה את כל התמונה. היא לא מבינה שהוויתורים הללו, זוטרים ומעצבנים עד כמה שהם יכולים להיות,
זה השלמה עם עצמי. השלמה שלקחה שנים ומסע של שנים נוספות להגיע לרמת השיחרור והחופש שאני חווה עכשיו. אותו חופש שגורם לי לחייך ולהיות מאושר.
זה לכבות את הכל. את האושר, את החיוכים, את הזריחה. את הקופצניות שאומרים לי שאני ניחן בה וזה אומר שאני צריך לנתק את העליזות שבי.
זה אחד הדברים הכי קשים שאדם יכול לעשות לעצמו.
זה להתכחש לעצמי. זה להיות קר, לעצמי. זה לשנוא את עצמי. זה להתעלל.
זה מכניס אותי לדיכאון.
כי זה לא משנה. שום דבר לא משנה.
אני הומו.
אז אני לא יכול להיות קצין.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Dum Dum Philosophy