טובע בעצמי.

יותר מדי רגשות?

סכרים שנפרצו ומציפים אותי.

מעין מלחמת אזרחים קטנה כזו,

של הלב כנגד הלב.

או שזה המח נגד הלב?

אשליות הנראות כרגשות?

רגשות שהייתי מעדיף לא להרגיש אלא רק לדמיין אותן במוחי?

אני במרכז משחק מוחות קטלני עם עצמי.

מעין ניסוי חשיבה,

ניסיון לשבור את הרגשות שמתחפשות למחשבות רציונאליות.

או שזה להפך?

עוד כמה מטרים מתחת לפני הים.

בסופו של דבר הלחץ יגרום לקריסת גופי.

נזכרתי הרגע בזמן שקראתי את "סופו של מיסטר Y".

עמ' 135 רווי ברצפי ספרות 0 ו-1. בסיס בינארי.

אני זוכר שכשצפיתי בעמ' זה הבנתי שקרוב לוודאי שרוב הקוראים צופים בו לשנייה וממשיכים בקריאת הספר.

אני לעומת זאת בחנתי את הטורים ווידאתי שאכן הספרות נמצאות במקום הנכון.

וכן,

זה היה נכון.

הרגשתי טוב.

אני חובב לוגיקה מושבע.