ישמרני סנטה,

שמישהו יפיל כבר את הפוץ החוצפן הזה שהחליט שהוא מכשפה והוא יכול ללכת על המים עם נזר קוצים לראשו, בשביל הסטייל.

ללא הוא והמולטי-דרמה של מאהביו אולי לא הייתה נפוצה בעולם אגדת השקר הזו עם משולש ברמודה של קדושים.

גם כן אפליה מפגרת. משולש זכרי. נו, באמת.

מי המפגר שחשב על זה? כאילו, זה רק אני או שלמשל משולש הוא משהו ש... נמצא נגיד בנקבה? בבתולה?

ואם כבר, אז עד כמה לא יוצלח אלוהינו האדיר והכל יכול?

כלומר, עם כל הכוח העצום שלו, הוא לא היה יכול לגרום לגברה שלו לותר את קרום הבתולים?

ויש מצב שהוא יכול להכניס להריון נשים בהנף יד,

ובאותה הנשימה יש מצב שיש לו אחלה מכונית מרוץ. נחשו למה.

וחלילה לי לרמוז שיש לו על מה לפצות, כי הרי, הוא כל- יכול.

אה, הפואנטה.

ולנטיין.

ללא כל ההקדמה שלמעלה, אז ולנטיין לא היה קיים. קדוש, או שלושה קדושים. כלל לא משנה לי.

ללא הפוץ הם לא היו קדושים ועל כן לא היה נחוג שום חג. בין אם זה רשמי ובין אם לאו.

שום חג לאהבה, שכעת נראה לי כמעין פצצת מיימן שזורעת הרס במשעולי לבי,

החביב הנעים והלבבי, ללא כל צל של ספק.

אני לא מבין.

אני הומו.

אני תימני.

אני אשכנזי.

אני סוג של עתודאי.

ואני קצין.

לא מספיק?!

עוד סבל?!

למי אכפת מזוגות מאוהבים?

הלוואי וכל בן ובת שיקבלו זר ורדים ידקרו מהקוצים,

ומי ייתן וכולם ישמינו מהשוקולדים!

זה מה שיש לי להגיד לכם, לעולם, ולולנטיין המרגיז.

חג.

בטח חג, למה לא? שכולם יהיו שיכורים מאושרים שמחים עם לבבות,

אני אהיה זרוק באמצע שטח של שום מקום ואקלל את הרגע שיש לי מירס שמטגן לי את המח המרהיב שלי.

ובטח גם יהיה לי קר, כי קר. ובטח גם האוהל יקרוס עלי בלילה.

וזוגות היונים יתכרבלו יחדיו תחת הפוך החמים כשאני אסלק מעלי עוד שכבה רטובה של טל.

ואני חייב להגיד שזה לא שהייתי חוגג עם בויפרנד את הולנטיין,

אבל כעת כשאני לבד אני חש חובה מוסרית וערכית לשנוא ולתעב את החג הזה בדיוק כמו כל יצור אנושי אחר שאינו נמצא במערכת יחסים.

אז מי אתי?