הייתי היום בפיקוד.
יחד עם סגל הפיקוד וכל קציני החטיבות שלנו.
כגישה של כדרך אגב גיליתי משהו מפתיע שמשנה את כל התפיסה שלי בנוגע לצבא ואלי.
עד כה, שנאתי את התפקיד שלי. יותר נכון יהיה להגיד שאני לא הייתי מרוצה ממנו כלל, ומעולם לא ביקשתי אותו. להפך, ביקשתי לא להגיע אליו. אבל מאחר וזה צבא ורק שואלים אותך בכאילו, המשכתי הלאה. וגם אם לא הייתי ממשיך, זה לא היה מזיז לאף אדם. לכן כל מה שנותר זה רק להצדיע לדגל ולקוות בסתר שמישהו ידרוס אותי.
ידעתי שהפיקוד שלי לא כל כך מעריך את התפקיד. בראייה חילית, צה"לית, התפקיד אינו נחשב כמשהו מלבב במיוחד. כהמשך ישיר, ומעצבן לכך, ישנה האווירה של המקום. אני לא מתחבר אליה. הרעיון של יומיות אינו מובן לי ואני לא מצליח להסתגל אליו. במיוחד לאור העובדה שהבית שלי רחוק וזה לא פרקטי לצאת הביתה כל יום כך שיוצא שאני מגיע הביתה רק בימי חמישי ובמהלך השבוע אני ישן בבסיס. שאין בו אף אחד כי הוא בסיס פתוח.
נצרף לכך את העובדה שבנוסף על התפקיד שלי הוסיפו לי שני תפקידים נוספים שצה"ל קמצן מדי בשביל לשלם לחייל לעשות, ואת הרעיון הכללי שאף אחד לא הולך אתי יד ביד אלא רק שמים לי רגליים ועושים לי דווקא,
ניתן להבין למה הפכתי לשבוז רצח ומדוכא קלות.
לא שיש לי התנגדות לרעיון הזה- בכל זאת, הוא הוריד ממני 4 קילו, אבל ישנה אפשרות כלשהי שאומרת שהוא לא בריא משהו.
קצין הסגל של החטיבה, ואני גם, לא הבנו למה המח"ט החליט לבחור בי לתפקיד. בכל זאת, הברזתי לו בראיון אחד, דחיתי אחר וכשכבר הופעתי בפניו לא שיתפתי כל כך פעולה ובמיוחד שלא בפניו, כשביקשו ממני לשלוח המלצות ונפנפתי אותם מעל פניי.
לצערי הרב המח"ט שלי יוצא יחי' מובחרות די מקומבן בצבא והוא הצליח להשיג את המס' של המג"ד שלי תוך שנייה וקיבל ממנו המלצות.
ביגון קודר ומאוחר מדי הבנתי שלא משנה מה עשיתי, הנתונים וההמלצות מדברות בעד עצמן- ואני טוב.
על כן, בכיתי בלילות ונשבעתי שלעולם לא אהיה טוב. לצה"ל יש אידיאולוגיה מפגרת של לדפוק אנשים טובים ואני מסיבה לא משמחת, הצטרפתי לסטטיסטיקה הזו.
וכך, פתאום, כדרך אגב, נפל לי האסימון לאחר שקצינת הסגל של הפיקוד זרקה משפט לאוויר.
קודמי בתפקיד היה מעולה והוא העלה את הרמה המקצועית החטיבתית, אף על פי שהתפקיד לא היה מוערך. הוא פשוט רצה משהו אחד ואיכשהו הוא הגיע לפיקוד בתור נס וענה על המשאלות של כולם. גם של המח"ט וגם של הפיקוד.
ואז אני הגעתי. ורק עכשיו אני מבין.
הם לא עשו זאת בזדון. המח"ט לא בחר בי מששת האנשים שהתמודדו לתפקיד בגלל נתונים יבשים נטו, הפיקוד לא שלח אותי לשם בשביל "לדפוק" אותי.
שלחו ובחרו בי לתפקיד הזה בגלל שאני טוב, נכון. אבל מהסיבה הפשוטה שאני אמור להיות ממשיך דרכו של קודמי. לשמור על הרף הגבוהה שמקצועיות החטיבה הגיעה אליה.
הם מאמינים בי.
ישמרני סנטה, זה משנה הכל. ואני חשבתי שהם פשוט החליטו שאחרי 3 שנים בפעילות א' יהיה מצחיק לשים אותי בפעילות ב' כשאני נכנס לקבע וארצה כסף.
חבל שלא הבנתי זאת קודם. אולי זה היה משנה משהו.
במיוחד את העובדה המרתקת שיש לי ביקורת פיקודית עוד שבוע ושמתי עליה זין אחד גדול.
ועל זה נאמר- אופס.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Dum Dum Philosophy