כי אני אוגר כוחות לפוסט בסופש, וכי אני רוצה לחוש מצחיק,

הנה תמצית הסטטוסים שלי בפייסבוק מהחודשיים האחרונים (כי אין לי כוח ללכת יותר אחורה):

# שילוט ארון חשמל- "זהירות חשמל. אין לשטוף במים!" [ברומא התנהג כרומאי- אני מכיר את החיילים שלי]

# בוטן, הדבר הרך הזה שאת דורכת עליו... זאת הרגל שלי.

# למה אנשים מתנהגים כמו בומרנג?!?! אני זורק אותם והם חוזרים!

# רציתי בירה ויש לי תה ביד. יש אשכנזי ממני?

# תמצית היאוש- ניסיון להרכיב ארון של אייס.

# מקרר במשרד זה אחלה. מ. ת"ש ששופכת קפה על הרצפה- פחות. איפה המשמעת בצבא?!

# למישהו יש עוגב להשאיל לי?

# מי הגאון שחשב על לשים חדרי שינה בצמוד לשדה תעופה?!

# גם לי יש עדשות מגע וחוסר יכולת מרהיבה להכניס אצבעות לעין! כל הכבוד אהבל.

# אז... מישהו ראה את העדשה של עין שמאל שלי? כי אני בטוח לא.

# להגיע לבסיס על מדי ב' ולעלות על א'... מה זה המקום הזה?!

# סליחה אבל את נוטפת לי על הרגל.

# את מי צריך לרצוח בשביל שיזינו לי הארכת שירות? בחיי שצה"ל הורג אותי מצחוק.

# אני רוצה להמציא בירה בשם קישקשטא!

# נו ברור שאחרי שאני אסע 5 שעות לפצ"ן אף אחד לא יענה לי לטלפון.

# להזכיר לעצמי: בילוי בנסיעות במשך 10 שעות כשאני ער 12, זה לא מגניב.

# סליחה, איפה אני מוצא ששבש? -באת לנופש או לשמור?! - לענות לך?

# לקבוע זמנים עם רוסים זה כמו להגיד לעצמי 'תמתין, הם מאחרים'.

# נכון שאם זו הקפצת אמת לא צריך להגיע עם אפוד? (לתוהים מבניכם- אז לא. זה לא אני. זו חיילת)

# כי זה תמיד כיף להתעטף במעיל בקיץ ולהרגיש כמו נ"נ.

# שברתי שיא- אכלתי מלפפון חמוץ עם סכין...

# אני אוכל חסה... בפאב... בת"א... WTF?!

# מה שמסוכן בכלבים שיודעים לפתוח דלתות זו העובדה שאם לא תלטף אותם הם יקומו וילכו. מישהו ראה במקרה לברדור חום בסביבת מזכרת בתיה?

# סליחה אבל שניצל זה חטיף.

# לשתות נס קפה במשרד מכוס של עוקץ... הקרביות!

# לצאת ממצרים לקח 40 שנה? נסו להגיע לגדרה באוטובוסים.

# מלצרית: "אני ליאור אם תרצו משהו נוסף" -אני: "ואני דאם דאם אם תרצי טיפ".

# אני שונא אוטובוסים. במיוחד כאלו שלא עוצרים בתחנות ומשאירים אותי לעמוד בצמת.

# לבקש הכוונה מחיילי יותר גרוע מלא לבקש כלל. אלא אם כן בא לי למצוא את עצמי בתאילנד.

# עד כמה שזה נחמד- לאסי תשוב הביתה ותפסיק לעקוב אחרי!

# "מי זה שאול וארגמן?" -"זה שאול כגיהנום וארגמן כצבע". -_-

# תמיד משמחת אותי העובדה שכשאני מתקשר לחייל בשביל לבדוק את נאמנותו הוא שם את חברתו בהמתנה ועונה לי.

# רק בטפסי הכביסה יכתב 'סא"ל' ליד השם שלי.

# אחרי שאני נתקע בבני גנץ ובוגי להיכנס בגדר פחות מפדח.

# רק אצלנו במשפחה שולחים אסמסים "תעביר את הסלק" בארוחות משפחתיות?

# אני לא מאמין שאני צופה בחייל שלי מנסה לפתור תשחץ ילדים ולא מצליח.

# מישהו רוצה חתול סתום עין?

# תמיד אהבתי לבלות בבתי מרקחת. במיוחד בתור. ספציפית כשאני 162 כשהוא עומד על 128.

# אבא מבקש קפה.
לאחר חמש דקות:
- "אבאאאא קפה"
- "מה?"
- "קפה"
- "מה איתו?"
- "הוא מוכן."
- "מה מוכן?"
- "הקפה!"
- "איזה קפה?!"
- "זה שביקשת!"

# סליחה, אפשר מזלג עם הסושי?

# שבטה- מתקן אדם כאילו אין מחר! (בדגש על להגיע לפני מחר)

# מישהו יכול להסביר ל ״חבר״ שאין לי כסף לרכב אז שיפסיקו לשלוח לי דואר על זה?!

# ג'אפניקה שינו תפריט. הארמגדון הגיע!

# החיובי בפאב רועם זו העובדה שלא שומעים את הגראפסים.

# החיובי בשירותים ציבוריים שלא מריחים את הפלוצים.

# ברור שהמקום האחרון שאחפש את הדיסקית זה על הצוואר.

...

טוב,אז חשבתי שאני מצחיק יותר.

אז חשבתי.

מילא.