לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


בין הבריחה, ובין ההסתרה, בין ההכחשה, ובין התמיהה, בין הפחדים, ובין השאיפה, ישנם חיים. החיים שלי.

Avatarכינוי:  Dum Dum Philosophy

בן: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2011    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2011

הכל נשאר בצבא


סוריאליזם צבאי; מתוך סיכומי דיון לוגיסטיים לתרגיל:

 

- קצין: "מה זאת אומרת? אנחנו חייבים את הרכב, אתה יודע מה יקרה אם נצניח ציוד ואז בדיוק יכנס לשטח בדואי?!"

- נוכחים: "..."

- אני מתערב: "במחשבה שנייה... אולי באמת כדאי להמשיך להתעקש לא להביא לך את הרכב".

 

- נגד אפסנאות: "מתי אפשר לגנוב מהם? כי הם פשוט משאירים את כל הציוד בשטח".

- הקל"ח פותח עיניים

- נגד אפסנאות: "מה אכפת לך?! הכל נשאר בצבא!"

 

- רס"ר מטבח: "אני לא מחביא ממך, אני מחביא מכולם!"

 

- נכנסתי ללשכה לישיבה אצל הסמח"ט.

סמח"ט: "דאם דאם, תגיד, ירדת ממטוס עכשיו?"

תמיד ידעתי שמעיל קצינים, משקפי שמש ואני הולכים יחד. ואולי השדה תעופה שצמוד לחדר שלי תרם.

בסיום הישיבה הלכתי למחלקה שלי ושכחתי את התיק שלי בלשכה. אחרי שלוש שעות חזרתי לקחת אותו. הסמח"ט ראה אותי.

סמח"ט: "דאם דאם בוא הנה!"

אני: "כן...?"

סמח"ט: "אני ממש מקווה שאתה לא הולך הביתה".

אני: "איזה הביתה? קבעת לי לו"ז ב19:00 בערב. בחמישי. נראה לך שאני אשכח את זה?!"

סמח"ט: "טוב מאוד".

 

לאחר מס' שעות- הלו"ז התעכב. נכנסתי ללשכה וצרתי על משרדי הסמח"ט והמח"ט.

הסמח"ט יוצא מהמשרד שלו עם בחור.

אני: "המפקד! אתה לא עומד בזמנים! אני רוצה חיים!"

סמח"ט: דאם דאם... בוא הנה, תראה- הבן שלי התקשר אלי ושאל אותי מתי אני מגיע הביתה".

בהיתי בו.

אני: "אני עוד צריך לייצר את הילד שלי!"

 

נכנסתי למשרד של אחד הנגדים שלי וראיתי אותו בוהה עם מבט מבולבל על המחשב.

נגד: "דאם דאם... מה זה?!"

הוא מצביע על מסך כחול עם כיתוב באנגלית.

"עברית אנחנו לא יודעים, אנגלית שנדע?!"

 

התקשרו אלי מאחת היחידות וביקשו שאני אעזור להם.

כששאלתי מהי כמות העבודה אמרו לי שכשאני אבוא אני אצחק.

הגעתי עם נגד שלי.

כשראיתי מהיר כמות העבודה התחלתי לבכות.

"תבוא אתה תצחק"= "תבוא אתה תבכה", מתוך מילון מונחי צה"ל.

 

נכנסתי לאגף הלוגיסטיקה באחד מימות השבוע,

קצינת ההספקה החטיבתית מעדכנת את קצין הלוגיסטקיה החטיבתי על בעיות;

קל"ח: "טוב, אז שלחי מייל לזה וזה וזה וזה וזה" והמשיך עם מטח פקודות מלבב.

קה"ס: "אוקי... אבל זה בכלל לא קשור".

נחנקתי מרוב צחוק. הקל"ח גם. הקה"ס נחנקה מעצבים.

 

וסתם בשביל ידע כללי, המענה הצבאי להתגוננות מטילים הוא כדלקמן:

"השכבו על הרצפה, שמו ידיים על הראש ותקוו לטוב".

 

שבוע הבא מלחמה! ואח"כ עוד אחת! ואח"כ ביקורת! ואח"כ סיכומי שנה! ואז שוב ביקורת!

אני מרגיש כל כך חשוב שזה כמעט ומזיז לי.

נכתב על ידי Dum Dum Philosophy , 19/11/2011 13:34   בקטגוריות הומור, סרקזם, צחוקים, ציטוטים, קצונה, ציניות, שנינות שכזאת, צבא, שחרור קיטור  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



66,747
הבלוג משוייך לקטגוריות: צבא , פילוסופיית חיים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDum Dum Philosophy אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Dum Dum Philosophy ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)