לקבל SMS ב22:34 בראשון בלילה אחרי שלא שמעת מהבחור במשך שבוע יכול להיות עם משמעות אחת בלבד.

במיוחד כשלשון ההודעה היא "אתה בבית?"

לא, טמבל.

שמעת על הצבא פעם? החוגר שלי וההתלהבות שלך מהיותי קצין לא רמזה לך משהו?

וגם אם הייתי בבית, למה לעזאזל אתה מעיז להקפיץ אותי כי עומד לך? יש לך יד,

ואיחלתי לך בהצלחה.

סתם מרמור מבלונדינים. כבר אמרתי שאני לא סובל אותם? טוב, אני יכול להסתדר אתם אבל לא עם כאלה שאני צריך להסביר להם מה זה "נבוב" ו"פריפריה" ובטוחים שמהות חיי היא זין. היא לא. היא הנרות והורדים והשוקולד. וכן, אני מסכים להשמין משוקולד אם אי פעם מישהו יקנה לי. גם מהאלה של השלוש ב10. רק שיקנו לי, באמא.

ואם כבר בצבא עסקנו (כלומר לא עסקנו ועכשיו נעסוק כי הם המעסיקים שלי. מה שמזכיר לי שיותר מדי פעמים הסמח"ט תופס אותי כשאני זועק "למה?!?! מה, הוא חושב שאני עובד אצלו?!" ואז הוא לוקח אותי לצד ומסביר לי שכן. או לפחות מנסה),

היחידה שלי היא מפלצת. מפלצת ענקית שרק דוחפת את עצמה לכל תרגיל שקיים בצבא בשביל להצדיק את קיומה.

למה?

תפסיקי! אני מוכן להשבית החל מהיום את השטות הזו.

באחד מדיוני התרגילים:

אני: "אז אתם רוצים להגיד לי שאנחנו הולכים לזרוק ממטוס משהו יותר יקר מהמטוס רק כי... בא לנו?"

נוכחים: "..."

סמח"ט: "יש משהו במה שדאם דאם אומר..."

מה אתה אומר!

בהמשך הדיון ראיתי את קצין הלוגיסטיקה החטיבתי מסתמס עם הרס"ר. הגיוני. כי נגיד זה לא שאנחנו קובעים עכשיו דברים חשובים שעולים כסף.

הסמח"ט כתגובה לאחד הנוכחים: "ופעם גם היה לך שיער".

חביב הבחור.

בסיכום הסמח"ט הוריד פקודות וכחלק מכך גם נתן לי כמה.

אני: "אני רושם".

סמח"ט: "אבל אתה לא..."

עלה עלי המניאק.

שלשום היה יום הולדת למח"ט המלבב שלי. הסמח"ט ארגן לו מסיבת הפתעה קטנה. הוא טוב בימי הולדת הבחור.

שרנו לו, רקדנו וראינו אותו מסמיק. אבל יכול להיות שזה סתם כי הוא בן 40 פתאום.

אחד מקציני המטה זרק לאוויר שאלה, "העוגה חלבית?"

הסמח"ט הרים את ראשו במבט מבולבל.

"ברור, מה זאת אומרת".

מתברר שיש דבר כזה ביהדות של הפרדת חלב ובשר ומאחר וזה היה לאחר ארוחת הצהרים יצא שרק אני הסמח"ט וקצין האג"ם אכלנו ממנו.

היה טעים.

כשיצאתי משם פניתי ללשכה להכניס ללו"ז חופש.

ישנה הקצאה שנתית מופלאה כזו ואני לעולם לא משתמש בה. לאחר שיכנועים לא מעמיקים במיוחד החלטתי להשתמש בכמה לפני סוף השנה. לצערי מתברר שנשאר לסוף השנה שבוע.

למחרת כשנכנסתי לסקור את הלו"ז לשבוע הבא גיליתי שמישהו מחק לי את החופש. התקשרתי ללשכה וניסתי להסביר להם בעדינות,

"תקשיבי, זה שמחקת מהלו"ז שאני בחופש לא אומר שאני אהיה בבסיס... זה רק אומר שאנשים לא ידעו שאני לא בבסיס".

טיפשים.

בחמישי בלילה גיליתי שאיבדתי את המפתח למשרד שלי. ב12 וחצי בלילה.

הפכתי את הבסיס והקפצתי את החובשות שסגרו בשביל לעזור לי למצוא אותי.

ב3 בלילה נכנעתי והחלטתי ללכת לישון. כשהייתי במיטה נזכרתי שהבאתי אותו למשק"ית חינוך כדי שיהיה לה מקרר ושתייה חמה לשבת.

בבוקר כשסיפרתי זאת לידידה שלי היא אמרה לי שאני חמוד.

אני לא.

אני סנילי.