# איזה כיף זה סיכומי שנה כהשכמה! (נכתב בשבע וחצי בבוקר, כשהמפקד שלי מהפיקוד התקשר אלי ואמר שהוא בש.ג)

# הכי כיף להעביר יום כשמסוק חופר לך מעל הראש ללא הפסק.

# לנסות ולהבין ציורי ילדים כמו לנסות ולהבין את היחידה שלי.

 # יש יותר משפיל מזה שסבתא שלי צוחקת על חוסר הזיכרון שלי?

# מכירים את זה שבערב חמישי הארנק שלכם מלא בכסף ובשישי אתם מגלים שהוא מכיל חשבון מפאב של חצי מהמשכורת שלכם? אז זה לא מגניב ומעפן!

# "משהו חריף בזה..." -"ואולי בגלל זה קוראים לזה ספייסי מיונז..."

# "יש לנו קצין אשכנזי" - "זה לא אשכנזי זה צהוב".

# אין כמו להתחיל את היום בעמידה בצמת בהמתנה לטרמפ.

# בדרך לחתונה של דודתי: "רגע, איך קוראים לחתן?!"

# מישהו חייב להמציא משהו שמחמם אפים ולא גורם לאדם להידמות למחבל.

# יש לי חשמל בחדר. בשבילי זה כמו המפץ הגדול 2.

# אז הקדמתי בשעה וחצי. עד כמה שעצוב, עדין לא מתקרב לשיא שלי.

# רק בצבא חשים הקלה כשמשתלטים על מחשבכם.

# לעוד מישהו יש סיוטים מדמדומים 4 או שזה אקסלוסיבי לקצינת הת"ש שלנו?

# לשחק עם כלבים זה כיף. עד שמבינים שלא כמו כדור גומי הם לא חוזרים בקפיצה מהקיר.

# פעם ראיתם האמר מוצנח עליכם?

# פעם חוויתם מסוק שרודף אותכם?

# הייתי רוצה לכתוב: בבית הקיץ בנבטים, אבל לא קיץ ולא בית.

# "איפה המירס שלי?!" -"ביד שלך..."

# אז הסינים... בנו את החומה, המציאו את הנייר... אבל על מזלג לא חשבו?!

# יש יותר מבאס מעץ רטוב אחרי גשם? כן, לעמוד תחתיו.

# כמה פעמים אני אצטרך ללכת לחדר עד שאני אזכר שאני צריך גם את המפתח אתי?

# אני מתחיל לחשוש שמוות זה גנטי...

# הדבר היחידי שיכול להציל את הערב הזה זה אם יגיח פתאום זקן מלא פרקינסון על חמור.

#התמצאות במרחב זה דבר חשוב. במיוחד כשאתם מזנקים אל עבר מה שאתם חושבים שזה מיטה ומוצאים את עצמכם בתוך קיר.

אגב, זה מוקדש לך קאלי כמנחה.

אולי תעשה פייסבוק? זה חינני כזה.