ככל קצין בצה"ל גם אני לא מאוהב ברעיון של סיכומים תקופתיים.

לא חציוניים, לא שנתיים ובטח שלא אישורי התוכניות.

המתכונת קבועה: הינך יושב שלוש שעות +/- מול מצגת אשר מפקדיך מציג לרמה הממונה עליו כאשר הקשר בין המציאות לבינה שנוי במחלוקת.

לרוב אתה תוהה לעצמך מאיפה אותו מפקד מהולל הנפיץ את השטות הזו ומחליט שאתה חייב גם ללמוד ממנו את היכולת המטופשת הזו של למלא שקופית אחר שקופית בחרטה.

בתפקידי הנוכחי אני חלק מהרמה ממונה ולכן במקום לספוג את הייסורים הללו פעם אחת, אני סופג 6 פעמים. 4 פעמים לרמה מתחת ו2 בשבילי, מתברר שאני לא הדרג העליון בצבא וגם לי יש רמה ממונה.

לא כשאר המפקדים אני החלטתי להיות מציאותי. אני מכיר אותה. תמיד לקראת סיכום החציון אנשים שמים לב שאינם עומדים ביעדים אשר הציבו לעצמם ולכן מהם משנים ומבטלים חלק מהמשימות ע"מ לגשר על הפער העצום שנפער בין המח שלהם למציאות.

בסיכום שנה של אחת היחידות שלי הסתכלתי על מספר השקופיות שעומדים להציג ופניתי לאותו מפקד יחידה, "למה לעזאזל יש לך יותר שקופיות מאשר ימי עבודה בשנה?"

מיותר לציין שזה היה הסיכום הכי ארוך שלנו, נכון? במהלכו ראיתי את המפקד שלי ואת קצין הקשר החטיבתי נרדמים. היה משעשע. זה כמו לשחק "למצוא את אפי".

בסיום הסיכום אותו מפקד היחידה שהציג לנו סיים בנשימה עצורה וציין כי "עברנו בחטף" על יחידתו בשנה האחרונה.

חטף? חטף?! 348 שקופיות זה לא חטף!

לאחר 3 וחצי שעות אלו יצאנו אל עבר בסיס אחר שלנו, לסיכום שנתי נוסף ביחידה אחרת.

באמצע הדרך ראינו קצין שעומד באמצע צמת בשום מקום כשהוא מנפנף בידיו תוך כדי שיחה.

- "מה לעזאזל הוא עושה?"

- "מכווין תנועה כמובן"

כשהגענו לבסיס, קצין ההדרכה החטיבתי, קצין הבטיחות ואנוכי נכנסו לשק"ם לחפש משהו לשתות. הם שתו רדבול כדי לא להירדם במהלך הסיכום הבא עלינו.

- "למה אתם שותים רדבול?"

- "כדי שלא נרדם"

- "... בדיוק. למה?"

עם התחלת הסיכום צפיתי בסמח"ט נמרח כל כיסאו ונרדם. דוגמא אישית שלקחתי לתשומת לבי ויישמתי גם.

עד התעוררותי מרעשי מנוע. הצצתי דרך החלון וראיתי את אחד הנגדים שלי משחק עם האופנוע החדש שלו. לשנייה חשבתי לשלוח לו הודעה ולהגיד לו שהוא מפריע לנו בסיכום, אבל היא עברה והרגשתי כאילו פספסתי את הרכבת כך שפשוט התיישבתי חזרה כשאני לא שומע כלום מלבד מנוע.

לאחר זמן מה נזכרתי שיש לידידה שלי יומהולדת ולכן העברתי פתק לרופאה שישבה לידי ושאלתי למתנה לנקבה. קיבלתי דף A4 מלא. משקיעה זאת.

למזלנו, ולפי ציפייתי, עשינו הפסקה. ראיתי את המח"ט שותה וישר הגעתי למסקנה המתבקשת שהוא, שלא כמונו, יכול לקבוע לעצור את הסיכום בשביל להשתין.

במהלך ההפסקה הסמח"ט שאל אותי מה אתי. עניתי בקצרה "טוב". אין לי מה להגיד לו.

הוא המשיך ושאל על אחת המחלקות שלי ואמר שיש לי חייל אחד נפקד.

- "מה? לא. אין לי. הוא בג'"

- "אז לך ותחזיר אותו"

למה?

שימשיך להיות בגימלים, ככה הוא לא עושה לי צרות והסמח"ט לא צריך לשפוט אותו.

בסיכום של הסיכום המח"ט אמר שככל הנראה המטה, אנו, נשמע זאת בפעם השלישית אך הדימוי שלו ממחיש משהו בצורה מעולה.

הקשבתי ותהיתי לעצמי איפה הייתי בפעמיים הקודמות. לעזאזל אני ישן חזק.