הוא אסף אותי מהרכבת לאחר שהמתנתי לו בקור יחסי כעשר דקות.

הוא דאג להפעיל את חימום המושב שלידו.

שאל אם אני רעב ועניתי בחיוב. נסענו אליו הביתה.

בית בפרבר עירוני.

לבן, גדול, עם שער כניסה הנפתח אוטומטית מברזל. מרפסת ענקית עם גינה ענקית עוד יותר. חצינו אותו והגענו לכניסה,

נכנסו פנימה ושם קיבלה את פני מבואה צחורה אשר השיש נצנץ יותר מן הנברשת שמעל.

חלפנו על פני מספר חדרים ונכנסו לשלו. הנחתי את התיק אשר נראה לא קשור לאותו מקום.

קצת מרוט, קצת מלוכלך. שם הכל היה נקי אשר העביר בך תחושת טוהר וזוהמה על היותך שם.

נכנסתי למקלחת מנצנצת וספגתי לתוכי שלל ריחות, סבונים, נרות, וקרמים.

כשיצאתי לח מן המקלחת ועטוף בבגדיו, חמים ובהירים שלא כמו מדיי, סקרתי את המסדרון שחלפתי בו.

כל הסיטואציה למן ההתחלה של התישבות בכיסא המכונית המחומם זעק בורגנות פלצנית מתיימרת.

ובכל זאת, התאהבתי בכך.

כי הייתי רוצה שעתידי יראה.

בורגנות פלצנית מתנשאת של לבן טהור.

כאשר הגעתי למטבח כבר חכתה לי ארוחה, וגם כאן לא היה רבב.

הסכום נצץ יותר מבמסעדות הטובות ביותר שהייתי.

העוף הריח נהדר והתמוסס בפי יחדיו עם השעועית.

הוא מזג לנו כוס יין אדום ואני רק תהיתי לעצמי עד כמה נוראי יהיה הדבר אם במקרה היא תשפך.

משם עברנו לסלון הלבן עוד יותר בשביל להאזין למוזיקה תוך כדי שיחה ערנית.

החלטנו לא לצאת ולכן נכנסו לחדר השינה.

שכבנו כל אחד בצד השני של המיטה כאשר השמיכה מכסה את שנינו.

הוא ניסה לנהל שיחה אך ניכר היה שהוא נרדם.

הנחתי לו, הוא היה צריך לקום היום מוקדם.

כששכבתי שם, לאחר ערב מושלם חשתי את חום גופו קורא לגופי.

בהתחלה בלחש, אך עם כל דקה, כל שנייה,

קולו המוזר גובר.

החום של גופי גבר.

פתאום נראה לי מטופש להתכסות בפוך.

הקרבה הזו והמרחק הכה רב זעק להסגרות,

צרח למגע, דרש התגופפות.

נשמתי נעשתה כבדה.

הוא נע ונד. שינה טרופה.

הסתובבתי לצד השני.

זו לא הפעם הראשונה שאני נכנס לשם. זו לא הפעם הראשונה שאני חולם על עתידי ורוצה שהוא יראה כך.

זו גם לא תהיה הפעם האחרונה.

גם הפעם פצעתי את עצמי מאותן תחושות.

גם הפעם לא אמרתי לו.

גם הפעם לא שיתפתי אותו.

גם הפעם נפרדנו בחיבוק חברי וכל אחד פנה לדרכו.