לאחר חשיבה לא כזו מעמיקה, אפילו די רדודה, הגעתי למסקנה המתבקשת אשר תואמת את האופי שלי,

ומסיבה לא ברורה את הנורמה החברתית העולמית ל"להיות בן אדם".

אני לא אשכב עם אותו קצין. לא אשחק אתו בחדר המיטות רק כי אני יכול.

עצם העובדה שאני יכול מספקת אותי. כבשתי אותו בלי לחדור לשטחו.

זה מחמיא, אבל לנצל זאת זה פשע. לא משנה שהוא ישמח ואני אהנה. אני בספק אם כל אדם היה שמח להתעורר למחרת לגלות שהוא רק סיפק אדם אחר מינית כשהוא רצה קצת יותר מכך.

רציתי, כן. אבל בגלל העובדה המרתקת שהיה לו זין ענק. הפיתוי היה אדיר, אבל התגברתי על כך. סוג של בגרות.

לא התראנו מאז פגישתנו האחרונה וכמעט ולא דיברנו. אני מקווה שזה יעלם מעצמו.

אתמול הייתי בארוחת שישי אצל משפחה של חברה. אני מת על ההורים שלה. והם עלי. יש משהו מנחם בעובדה שהורים אוהבים אותי.

לא שלי, של אחרים. כי כאשר יהיה לי בן זוג, יש לי פוטנציאל להקסים גם אותם.

בסיום הארוחה אסף אותי קצין אחר.

היה מאוחר ולכן לא עשינו יותר מידי. אפילו לא ישבנו לקפה.

הוא הקפיץ אותי לעיר שלי וטיילנו קצת על קו החוף. הוא חמוד.

כשהתנשקנו גיליתי שהוא יודע לנשק.

זו פעם ראשונה שאני נתקל באדם אשר גורם לי להחסיר פעימה בנשיקותיו, ולא להפך.

בדר"כ זה להפך, והפעם... הפעם כמעט ולא הצלחתי להראות לו עד כמה אני טוב מאחר והוא היה טוב ולא רציתי להפסיק אותו.

אם יהיה המשך, ואני בעד בכל מעודי ללא סייגים, זה יכול להיות זה.

נשיקה קטנה ומדהימה שהצביעה התפתחות הדברים.

ואם לא,

אז חבל.

עוד אחד לרשימה.