סצנה;

פקיחת עיניים ולהסתנוור מזרקור החולף על עיניך, לא להצליח להתרגל לחשכה הנגדעת ע"י הבהובים צבעוניים, לעצום ולפקוח שוב.

לראות, לצפות:

אנשים המקפצים סביב, רוקעים, רוקדים, מוחאים, צועקים, זועקים, מזיעים.

להתמקד בבחור שממול ולהפנים שהוא נועץ בך את עיניו.

להרגיש התנגשות אדם מאחור. מעידה, התנצלות וחזרה לשגרה, לרחבה, לריקוד.

להרים שוב את עיניך ולראותו ממשיך לצפות, לראות איך עיניו נעות עם תנועותיך,

להזיז את גופך לשמע המוזיקה כקוברה ולהפנט את הבחור ממול.

לחייך, ולראותו מחייך גם.

הוא מתקרב, הוא ניגש, הוא מדבר דברי הבל אשר לא נשמעים מעבר למוזיקה ולהשיב בחיוך.

שתייה, ריקוד, פלרטוט, נשיקה, זרימה.

אני שב לעצמי בנסיעה הביתה, כשהשמש כבר זורחת.

לפני שנה בחיים לא הייתי מאמין שאהיה כזה. בחיים לא. ובכל זאת, הנני כאן. רק מראה עד כמה הדברים יכולים להשתנות.

הפכתי לבחור מסיבות, כזה שנמצא כל שבוע במסיבה.

הפכתי לאחד שבחורים רוצים, נוגעים, מתקרבים, חושקים, ועורגים בחשכה ללא תגובה.

הפכתי לאחד שמקפץ מבחור לבחור כשאני גומר אתם.

אין כבר בחור אחד לחודש, אין כבר אחד לשבוע, אין אחד לסופ"ש, אין אפילו אחד לאותו הערב.

עד לאן התקדמתי? עד לאן הגעתי?

מסתכל במראה ומבין שבעבר הייתי קורא לדמות הזו 'סטוציונר'.

אני לא מסופק, אני לא מלא, אני רק נהנה. חי את הרגע. רק את הרגע.

אמרו לי להפסיק לחשוב פרקטי, זה לא הכל בחיים, לא חייב לחשב הכל.

מעניין מתי ימאס לי מזה.