לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


בין הבריחה, ובין ההסתרה, בין ההכחשה, ובין התמיהה, בין הפחדים, ובין השאיפה, ישנם חיים. החיים שלי.

Avatarכינוי:  Dum Dum Philosophy

בן: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2007    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2007

אני לא פרנואיד, הרעילו אותי


כן, כן.

וזה לא עוד אחד מהקטעים שעוברים לי בראש.

הפעם אני בטוח.

אני לא מרגיש טוב. ואני מע"ר אז בדקתי את עצמי ואני אמור להיות בריא.

ובכל זאת הראש שלי מתפוצץ ואני לא יכול להזיז את עצמי.

שתיתי כל כך הרבה שאני נאצל להריץ את עצמי לשירותים כל הזמן וכאמור, אני לא במצב של לעשות את זה במיוחד לא בתדירות כל כך גבוהה.

אז אני גוסס.

מרעל.

וזאת אמא.

בטוח שזאת היא.

היא פשוט החליטה שמכוון שכבר נמאס לה ממני מותר לה להרוג אותי.

הרי אני הבן שלה לא?

היא ניסתה כמה פעמים, לא הצליחה.

אני ניסיתי כמה פעמים גם לא הצלחתי.

לקח 18 וחצי שנה בערך,

אבל סוף סוף אני הולך למות.

 

הייתי מאושר מזה אם זאת לא הייתה אמא.

כלומר אני ניסיתי להרעיל את עצמי ולא הצלחתי אז למה דווקא הכלבה הזו כן מצליחה?!

מילא למות, אבל בגללה?!

בעעע

 

אני מוריש את ה...

-.-

אין לי שקל.

מעניין אם בכלל ישימו לב לזה שאני מת.

כלומר לאף אחד לא באמת אכפת ממני.

אתם גם לא תבחינו משהו. פשוט אני אעלם.

אה אני אסריח...

ומצבה זה הרבה כסף לא?

חא אכלת אותה אמא^^

 

אז עכשיו שאני מחייך בעיוותים אני יכול לשחרר את נשמתי מכבלי עולם,

טאטא

נכתב על ידי Dum Dum Philosophy , 28/4/2007 20:55   בקטגוריות פסימי, שחרור קיטור  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



66,456
הבלוג משוייך לקטגוריות: צבא , פילוסופיית חיים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDum Dum Philosophy אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Dum Dum Philosophy ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)