טוב נו, אז מתברר שאמא לא הרעילה אותי. בנתיים.

אז סתם היה לי וירוס בלי חום ואפקטים אחרים...

אז אני פרנואיד. מה חדש?

מה שכן, אני עדיין לא מרגיש טוב ויש לי כאב ראש וסחרחורות,

אבל החלטתי שזה לא ימנע ממני לראות היום את רעות בת"א. למרות שאני שונא את העיר הזו, לא ראיתי אותה כבר שנה.

אז קמתי בבוקר, נסעתי למכללה. הייתי ערני שלוש שעות וחתכתי הביתה. הייתי בבית שעה ואז תפסתי אוטובוס לת"א. כמנהגי הקדמתי. בהרבה...

אז החלטתי, מה יותר טוב אם לא ללכת לשירותים?

אז באתי להיכנס לעזריאלי והשומר בכניסה חילל לי את הצורה. אבל ממש, ועוד בסוף אמר לי "סע" כאילו אני אשם בזה. וזאת חוצפה, הוא מטריד אותי מינית ואז עוד מחפף אותי ככה?!

יש לשומרים משהו נגדי. תמיד עוצרים אותי. גם בת.מ של נתניה. ולא עוצרים אף אחד, רק אותי. גם אם אני נכנס עם עוד אנשים, אז יעצרו אותי ויגידו לי להזדהות. לבדוק מבטא ערבי. אבל אני בכלל נראה אשכנזי!

זה בגלל שאני שמן.

כל מקרה אז נכנסתי לעזיראלי שאני מרגיש מחולל וטינופתי ופיכסה. אז הלכתי לשירותים. ויש לי מזל נאחס אז מה יקרה? הם בתיקונים.

אז כמו כל הבנים פניתי לשירותי הנכים. ואני מחכה. ומחכה ומחכה ומחכה.

ואז מחשבה חלפה בראשי, אני בן. אני לא מחכה בתורים.

אז כמו איש בעל תושיה, הזזתי את עצמי לקומה מתחת והלכתי לשירותים. הגאונות...

אז שאני נכנס לשירותים, בכוונה להטיל את מימי ולקבל קצת נחת, נכנס כזה שמקבץ נדבות. מה?!

עכשיו?! מה לעזאזל הוא ציפה?

אני רוצה להרגיש קל יותר, אבל לא מבחינה כספית.

כל מקרה סיימתי את ענייני ויצאתי החוצה. התקשרתי לרעות (עם הפלא של אמא כי לי אין כי אמא זונה. אבל דפקתי לה תפלאפון כמו כל ילד נתנייתי טוב^^) והתברר שהיא רק עכשיו נכנסה לת"א. אז התייבשתי באחד מספסלי העץ הממש לא נוחים שפזורים בעזריאלי והתחלתי לקרוא "אפלטון במקום פרוזק" של ד"ר לו מרינוף. בניסיון פתטי לפתור לעצמי בעיות בלי ללכת לפסיכו כי אין לי כסף לשלם לו.

אחרי שאני קורא שליש ספר היא הגיעה.

כמה התגעגעתי אליה...

היא הדבר בערך היחידי הטוב שיצא לי מהמועצה המחוזית.

אני פשוט מטורף עליה.

אז התחבקנו ויצאנו לגג. היא עישנה ואני ניסיתי להתחמק בתמרונים כואבים מהעשן של הסיגריה בעודי קופא לגמרי כי ברב טיפשותי באתי עם קצר.

ואז היא סיימה ויכולתי לשבת כמו בנאדם נורמלי ולא כמו קוף מקפץ. ואז דיברנו דיברנו דיברנו ואז סיפרתי לה על עצמי ואז הצחקתי אותה כי זה מה שאני עושה והגעתי למסקנה שאנשים מאגניבים אלו אנשים שהנטיות המיניות שלך לא מפריעות להם.

אז ממש נהנתי איתה.

אבל בסופו של דבר חזרתי הביתה. באגר.

אין לי תוכניות לל"ג כי.... אני נכשל בלי חברים. אז החלטתי להתעלק על בנדוד שלי. הוא בטח גם יעיף אותי אבל מילא.

חוץ מזה לא בא לי להיות שמן אז אני אנסה לא לאכול. זה גם נחשב אנורקסיה אה?

אבל אני שמן.

כל מקרה החיים יפים... שאני לא בבית.

אז תזמינו אותי אליכם^^