נניח והייתה לך האפשרות להביט בעצמך מהצד, מה היית רואה?
ילד שמן, משקפופר מכוער. מוזר. כזה שאף אחד לא מתקרב אליו.

ואם היית מישהו אחר, היית מתחברת איתך?
יכול להיות, לפי עדויות אחרות שאני נאלץ להסתמך עליהן יש לי קצת שכל שנינות והיכולת להצחיק. קצת. אז אולי.

היית חושבת שהמישהי הזו שזו את, היא אדם שמח או דכאוני?
לצערי הייתי חושב שאני אדם שמח. יפי הוריי לכישרון ההסתרה המובחר שבי.

מה היית חושבת שיש לשנות בה?
הגישה הדפוקה לחיים-
"בשביל מה? אני גמככה לא מושך אף אחד אז נידונתי למוות."

באופן כללי, האם היית רוצה להיות מישהו אחר?ואם כן, אז מי (כולל מפורסמים)?
ברור שהייתי רוצה להיות מישהו אחר. אבל מאידך אני לא חושב שיש מישהו בעולם שלא היה רוצה להיות מישהו שהוא לא הוא.
ואם מדברים עלי, ומדברים עלי, אז הייתי רוצה להיות...
לא מפורסם. לא מישהו בעל שם.
סתם פנטזיה קלאסית,
עשיר-חתיך-אימו.

מה את אוהבת בעצמך? ומה את שונאת?
קשה לי להגיד שאני אוהב משהו בי. טוב זה לא נכון זאת סתם תחושה מטופשת.
אני כן אוהב משהו בי, וזה זה שאני מצחיק.
כי בתכל'ס אם לא הייתי מצחיק באמת לא הייתי שווה כלום. לא שזה מעלה את הרף אבל לפחות זה לא מוריד ממתחת.
מה אני שונא? הכי קל.
שאני לא מסוגל לראות את עצמי כמשהו שווה, שאני לא מושך, שאני טיפש, שאני מרוכז בעצמי, שאני מרחם על עצמי, שאני תקוע, שאני נוטר טינה.

אילו תכונות, כשרונות ואיכויות היית שמחה שיהיו לך אף על פי שכלל אין לך אותן?
הייתי שמח לנגן על כינור. זה פשוט כלי מגניב.

האם את חושבת שיש מה לשפר בביטחון העצמי שלך?
ברור.
אין לי אחד כזה.

האם את עסוקה יותר במראה שלך או במה שבפנים?
הפנימיות שלי מלבלבת.
אז?
זה עוזר בחיים?
לא.
אז כן אני מתעסק גם במראה שלי.
לא שזה עוזר הרבה אבל מילא

האם יש לך נטייה לבקר את עצמך, או להיות מרוצה ממה שאת?
מרוצה? לפעמים.
מבקר? יותר מדי.

ולסיום, בצורה הפשוטה ביותר: האם את אוהבת את עצמך?
גאד.
אני כן.
אני אוהב את עצמי.
למה?
אין מה לאהוב בי =\
טוב אמרתי שאני טיפש?

השאלון נכתב בלשון נקבה בגלל הנוחות אני מניח.

ואני אשאיר את זה ככה למרות שאני בן כי אני עצלן.