אנשים שבד"כ לא קוראים כי הפוסטים ארוכים, הפעם אני מפציר בכם כן לקרוא. כי זה כן חשוב לי, מאוד.

כרגע סיימתי שיחה עם אדם יקר. במהלך השיחה עלה נושא שנורא רגיש לי, וכבר עברתי את אותה נושא השיחה מספר פעמים מרובה.

לדאבוני התגובה תמיד הייתה זהה.

ביסקסואלים נחשבים בעיני כל היצורים המהלכים על פני פלנטה זו (וכדור הארץ זו פלנטה, כוכב זה עצם אשר מהירותו כמעט אפסית, פלנטה לעומת זאת זזה) כדברים הכי בוגדניים שיש. אז אולי לא כולם, אולי הכללתי. אבל בעצם כולם מכלילים.

למה?

כי הם אוהבים גם בנים וגם בנות. כי אני אוהב גם בנים וגם בנות.

סליחה, נמשך.

במהלך חיי ניהלתי כבר מס' דיונים כאלה, כי כל ההומואים שדיברתי איתם והגענו לרגע שאמרתי שאני ביסקסואל אוטומטית שלפו אימפולסיבית מהמותן "אני לעולם לא אוכל להיות עם בי, הוא יבגוד".

אי פעם הם חשבו לעצמם עד כמה הדבר הזה יכול לפגוע?

הם לא מכירים אותי, לא באמת ויש מניחים שבעצם היותי בי אני בוגד.

כי אני נמשך לשני המינים.

הם מבטלים אותי ישירות בלי לנסות בכלל, אפילו תיאורטית אני לא שווה. אין מה לנסות, אני הרי אבגוד.

ומי רוצה להיות נבגד?

אבל למה?

למה דווקא הם, ההומואים, אלו אשר החברה לא תמיד מקבלת, תמיד מסתייגת מהם ובונה לעצמה סטיגמות עליהם, לא מקבלים אותנו?

כלומר אנחנו בין הפטיש לסדן,

מצד אחד החברה, שלא מקבלת בשל היותנו נמשכים לבני מיננו, ומהצד השני הקהילה, שלא מקבלת ודוחה בשל המשיכה למין השני.

דווקא הם הכי אמורים להבין ביחודיות המשיכה המינית לא?

אולי זה אני, אבל לא כל הנטייה של בוגדנות היא לא ספציפית לאדם?

משהו פרטי לאדם פרטי שהוא בוחר לעשות מסיבה זו או אחרת?

אני לא רוצה לבגוד. אני לא מאמין בבגידה, אני לא נכנס בין זוגות. גם אם זה חברים שלי, שהם ביחד אני מעלים את עצמי. שיהיה להם זמן משל עצמם.

אני יודע שכאשר אני אהיה במערכת יחסית, אני לא אבגוד. לא משנה מה מין האדם. אני לא מתאהב במין מסוים, אני מתאהב באינווידואל. בין אם הוא יהיה בן ובין אם היא תהיה בת. אני אהיה איתו/ה. איזו סיבה יכולה לגרום לי לבגוד?

שאני לא אהיה מאושר? אז בכל מקרה מערכת היחסים לא מוצלחת ועדיף לשחרר את הכבלים.

אז אני נמשך לשני המינים. אז?

זה אומר שיהיה לי חבר, ואני אראה בת אני אלך ואשכב איתה?

סליחה, אבל זו סתם מחשבה מפגרת.

אם אדם בוגד, המין כבר לא משנה (מין האדם. אני מניח שהמין עצמו כן משנה מאחר והוא בוגד וזה אמור להיות מהנה).

מקסימום אני אסתכל על בנות. וכן אני נמשך לבנות ואני אוהב להסתכל על אלו שמושכות אותי ואני כן ארצה שהן קצת יתייחסו אלי יותר,

אבל מעבר לזה?

למה? אני עם מישהו.

כאילו אם אני הומו טוטאלי אז שאני במערכת יחסים אני לא מסתכל על בנים אחרים? בטח שכן. אבל לא עושה כלום.

זה בדיוק אותו הדבר.

אז למה הסטיגמה?

למה אני צריך להרגיש שכבר עדיף לי להגיד שאני הומו רק בכדי שיהיה לי קשר עם בן, בלי לחשוש שהוא על ההתחלה יבטל אותי בגלל שאני בי?

למה אני צריך לזרוק את המשיכה שלי לבנות לארון?

זאת סטיגמה. זאת הכללה. לא כולם ככה. אני לא ככה.

כמו שאני בטוח שלא כל ההומואים חיים בגישה של "היי -זיון- ביי". יש כאלה, ואולי חלק נכבד מהקהילה אבל להגזים ולהגיד שכולם?

אף אחד לא אמור להעיז אפילו להגיד את זה.

אז למה אותי כן מכלילים? למה אותי כן מבטלים על הסף?

ועל רקע נטייה מינית. ועוד מהקהילה.

פתוחים? אתם לא פתוחים אתם סגורים וגזעניים כמו כל חברה אחרת. פשוט אצלכם החוקים שונים, והמוסכמות שונות. אבל בבסיס? אתם גזעניים ובעלי דעות קדומות כמו כל חברה.

ממש נאורים.

אתם גורמים תסכול לכל כך הרבה אנשים, ועוד בלי לחשוב על זה.

סיימתי. הוצאתי.

וזדיינו מכלילנים למינהם, אתם עושים רע לאנשים וגם לי.