טוב, אז עברו כמעט 24 שעות, פוסט חדש. חחח
אני בטח מעיק על כל אלא שמנסים לעקוב אחרי הבלוג שלי.
יש כאלה נכון?
אם לא אז אל תענו, נעים לי לחשוב שיש, שאני חשוב ומעניין.
אז היום הגעתי למסקנה שאני אובר הכל. אובר תסכול, אובר ייאוש, אובר חיים.
לא עשיתי היום כמעט כלום. לא יכולתי. כל הזמן המחשבות שמתסכלות אותי עלו חזרה.
ואתם יודעים מה? זה מתסכל. -.-
אבל די. הספיק לי.
מה יקרה אם אני אנסה להיות בעל חיים? אולי זה יהפוך אותי לשמח?
מקסימום אני אכשל ואחזור להיות מתוסכל ואהיה עוד יותר מתוסכל.
אבל שווה לנסות נכון? אני לא באמת יכול להפסיד משהו.
אז זהו, אני אתחיל לנסות להפוך את החודש הארור הזה למשהו. לא לתקיעה, לא לתקופת המתנה שרק גורמת לי לרצות למות. אולי זה ישתלם.
אז ביום שישי תכננתי לעצמי יציאה לסנוקר. וכן אני מהאלה תמיד מתכננים דברים מליון שנה לפני הזמן. למשל עכשיו אני מודיע לחברים שלי שעוד חצי שנה יש לי יומלדת.
הבעיה היא כזו: אני לא יודע לשחק סנוקר. מעולם לא הלכתי למקומות כאלה ואני מניח שזה קשור לשתיה ואני לא שותה.
טוב לפחות החברה אמורה להיות טובה, אני אנסה להכיר אנשים שאני מכיר בהיכרות חופפת יותר לעומק ואנסה לקחת ערוצי תקשורת בכדי לחזר את הקשר. בתקווה שמחשב מספיק להם כי אני לטלפון לא מתקרב. אני מקווה לפחות שאני אצליח. כלומר אני יודע שהיציאה הזו תעשה לי טוב, ועכשיו יש לי למה לחכות לסופ"ש.
אז להתחיל לחשוב מאיפה לגרף כסף ליציאה הזו. פיכסה להיות ע(א)ני -.-
אני רוצה להכיר אנשים חדשים. אני צריך את זה. ואנשים שאני מכיר בהיכרות שיטחית הם מועמדים טובים לא?
כי האמת סתם לבוא לאנשים ולהגיד "היי רוצים להיות חברים שלי?" סתם יביא אותי לסיטואציה של סכין בבטן. נתניה.
רק אני לא רוצה להתאכזב, אולי אני לא צריך להיכנס לציפיות, הרי אני לא אדם מי יודע מה.
חוץ מזה החלטתי להפסיק להיטפל לעצמי. הדימוי העצמי שלי שואף ל... ראו תיקון, בכדי שתהיה שאיפה למשהו הדבר הזה קודם כל צריך להיות קיים. אז אני אפסיק להגיד שאני מכוער לכל מסכן שעובר לידי. כי אמרו לי שאני לא, ואני מאמין להם. (אל תכנסו לסרטים שאני יפה כן? אני לא. אני פשוט לא מכוער. אני כל כך לא מיוחד שאפילו אין לזה הגדרה)
נראה איך זה ילך לי. בנתיים זה עובד מצויין. ועברו... 3 שעות.
אני בטוח שאמא שלי התחילה קונספירציה עם המשפחה.
כי איך זה יתכן שתמיד שאני מחליט שאני לא אוכל, היא מתחילה להביא פיצות הביתה? ואגרולים ועוגות וכל דבר טעים?
והשיא שהיא שאלה אותי אם אני רוצה פיצה.
ולא, זה באמת רע.
זה יהרוג אותי.
ברצינות. אסור לי. גבינה צהובה, בשר, ג'אנק פוד וכו'.
אז זהו. אני מנסה לחיות. לראשונה מאז....
לא זוכר.
ובא לי עוגת גבינה עם אוכמניות. כבר מליון זמן לא אכלתי משהו טעים.
אבל אני אמשיך בגישה של לא לאכול. זה הופך אותי להיפראקטיבי (נכון מוזר? טוב נו אני מוזר) ואז אני הולך לסנוקר.
נ.ב
אם יש פה מישהו שיודע לשחק סנוקר הוא יכול ללמד אותי לשחק עד יום שישי?
פיס אאוט,
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Dum Dum Philosophy