תמיד חייתי בגישה שנויה במחלוקת הנוגעת לסקס.

מצד אחד אין לי בעיה שאנשים עושים סקס. שיהנו להם.

אבל כשזה קשור אלי זה שונה. אני האמנתי שכל אחד שמתייחס לסקס בתור סקס, הוא חי בגישה לא נכונה.

בעיני רוחי היחס ל"זה" בתור סקס זה זלזול. לא אמורים לפנות לזה כאל סקס אלא כעשיית אהבה.

אני לא חושב שזה משהו כל כך זוטרי שאין להתייחס אליו.

במיוחד שזאת הפעם הראשונה.

זה צריך לבוא מאהבה, כביטוי האולטימטיבי. אין משהו יותר אישי שאתה יכול לתת לאדם מאשר את הבתולים שלך. הם חד פעמיים, הם יקרים מפז. מזכיר לי את הבתולים של ניטה סאיורי, הגיישה מזיכרונותיה של גיישה. עלות בתוליה שברו כל שיא עד... הנצח בעצם. אז הייתה מלחמה והכל הושמד.

אפילו לה, בתור גיישה הבתולים היו יקרים. ואצלה זה התבטא יותר בכסף מאשר בהרגשה כללית, אבל העיקר הכוונה.

אני מצטייר כאן לא טוב, כיצור פתאטי. אבל זה כרגע לא משנה לי מה תראו בי ומה תחשבו עלי.

אני בתול. מבחינתי זה כן ביג דיל. השעון הביולוגי שלי מתקתק לו ובנתיים כל השאר לא כאלה. למרות שבתיאוריה יש עוד אנשים רבים אחרים שאינם יודעים סקס מהו, ובניהם 2 בני הדודים שלי שגדולים ממני בשנה.

אבל שאני יוצא, וסביבי יש רק זוגות, זה כואב.

אני מתבגר מאוחר. ויש הרבה הסברים אחרים ללמה אני בתול. אבל אני חושב שהסיבות העיקריות הן שזה נובע מבחירה, והסיבה היותר משמעותית היא שפשוט אני לא יכולתי לדמיין את עצמי עושה את זה.

אני סולד מהגוף שלי. אני ממש לא שלם איתו ואני לא יכול לגרום למישהו אחר לראות אותו.

הרעיון של עשיית אהבה מותנה בכך שיהיה לי אהוב. שהוא יאהב אותי חזרה. בכך החשש למראה שלי פחות יכאיב לי, כי הרי הוא אוהב אותי, המראה שלי לא אמור להזיז לו כל כך.

והייתי מאוהב. אבל זה לא התקיים ממש.

בימים אלו שוב עולה בי הדילמה האם פשוט לעשות את זה, רק בשביל לחוות את זה.

האם זה שווה את זה?

האם אני לא אצטער על כך בעתיד?

לא משנה מה אני אעשה, אני חייב להיות שלם עם זה לחלוטין. ואני לא שלם. אני מפוצל. אני לא יודע מה לעשות. לכן זו דילמה.

אני יכול לעשות את זה, עם כל החששות בנוגע למראה לי. אני יכול אפילו להנות מזה. אני יכול לרצות את זה שוב. אבל זה לא יבוא מאהבה. אני לא רוצה שבעתיד, שיהיה לי חבר אני פשוט אשווה אותו למה שהיה לי. אני גם לא אראה בזה כדבר כה גדול מאחר וכבר עשיתי את זה.

אדם אחד אמר לי פעם, שאם הייתה לו האפשרות הוא היה נשאר בתול עד שהוא היה עושה את זה עם חבר שלו, עד שהוא היה מאוהב. כי הוא עשה את זה עם בחור שהוא לא אהב, הוא עשה את זה רק בשביל לעשות את זה, הוא נכנע ללחץ החברה.

והרי זה לחץ חברתי. החברה לועגת לבתולים. לכן אנחנו מסתתרים ולא משוויצים בזה, כי האמת אין מה להשוויץ בחוסר ניסיון.

הייתה לי הזדמנות. החלטתי לוותר עליה. עכשיו יש עוד הזדמנות, ואם היא תתפקשש אז יש לי שלוש שבועות של בית ריק בשביל לעשות את זה.

אבל אני באמת לא יודע אם אני רוצה. אני שונא לחשוב שאני אהיה סתם משהו סתמי, חלק מהרגעת גחמה לאדם זה או אחר, אפילו אם זאת הגחמה שלי עצמי.

אני עדיין לא רואה את זה בתור גחמה שיש להרגיע. ברוך סנטה יש לי יד והיא מתפקדת טוב (סליחה על התיאור).

והזדמנות הספציפית הזו מלאה בייסורים. זה אמור להיות כך?

יכול להיות, בכל זאת אחת ההחלטות החשובות בחיים שלי.

או שלא?

אני סתם נאיבי מפגר שחושב יותר מדי?

נותן יותר מדי התייחסות לסקס?

אולי אני אמור להניח לזה ולעשות את זה רק בשביל הכיף בלי שום קשר לאהבה?

הרי היצורים היחידים שעושים סקס לא על מנת להתרבות הם בני אדם ודורבנים.

הייתה לי היום הארה רוחנית.

אני אפס. אבל אפס ממש חזק. עברתי במטבח, ובדיוק שחלפתי על פני התנור השעון שלו נמחק והתאפס. אני כל כך אפס שזה משפיע גם על עצמים אחרים.

בנוגע ללאבלי- הוא מתקיים. סופית. זהו. וישנם אנשים שנפצר מיכולתם להגיע, אבל אותם אני אפגוש בפעם אחרת (טל, וטל, ומתן אם לא תוכל להגיע).

אני ממש שמח. כי למרות ששקלתי לבטל את האירוע מאחר וחשבתי שאף אחד לא מתכוון להגיע, אני לא עושה את זה. הבנתי שכן באים אנשים, אפילו אם יהיו שלושה זה יהיה אדיר.

אני רק צריך להתחיל לקרצף את הבית. הוא גדול ומתפורר, מלוכלך ומגעיל, אבל נסתדר. חשבתי כבר על כיבוד. אנשים ישארו לישון, אני כבר לא יכול לחכות לבוקר. להכין ארוחת בוקר ענקית. הפולניה שבי כל יום מציעה לי עוד דבר שאני יכול להוסיף לתפריט.

אני ממש מקווה שאני אעמוד בזה כלכלית, מה שכן אני יודע שלאלכוהול לא יהיה לי גישה כלכלית. ומאחר ואני לא שותה זה מסתדר מצוין, אבל אם בא לכם להביא לעצמכם... תביאו מכפת לי.

אז אני מזכיר,

לאבלי ה-אירוע. יום חמישי, ה19.7.07 ואתם מוזמנים!

אה כן. המיקום- נתניה- הבית שלי- בקומה השניה.

לפרטים, מסנג'ר. אם אין לכם תבקשו.

רעיון טוב היה לסיים את הרשומה בלאבלי שלי, הפולניה שבי חושבת רק על האוכל שאני אצטרך להכין, וזה משמח אותי.

בתול או לא בתול אני אעשה לעצמי חתיכת לאבלי!

והרחבת עיקרון אישי. תצטרפו לטבעת התמיכה בנישואיי הומואים.

תודה.