היום קמתי ב-7:00.
זה מעצבן. אני שונא לקום מוקדם, ואני ממש לא מבין למה אני ממשיך לעשות את זה.
החלטתי שהיום אני עושה יום ניקיונות, אז ירדתי למטה והתחלתי לנקות ולסדר ושמתי את אינפקטד שתהיה לי מוטיבציה והכל היה טוב ויפה במשך שעה וחצי שאחריה פשוט נכנעתי.
לא פלא שמרי אליס יאנג התאבדה (מי אשר לא הבין אינו רואה עקרות בית נואשות, ואינו ראוי לחיים).
אחרי ניסיון פתטי זה חזרתי לישון. לא הייתה לי הצלחה כבירה במיוחד לאור העובדה שלא נרדמתי.
מפה לשם ומשם לפה הגיע שעת צהרים, ובשעת צהרים אפרודיטה הייתה אמורה לבוא.
אך הפרינססה רק פקחה עינייה בשעה זו. אז כל מה שעשיתי זה לשבת ולחכות חמש שעות עד שהלכתי והבאתי אותה אלי הביתה מהמרכזית.
הייתה סיבה לבואה, רציתי שהיא תחליק לי את השיער. אני שונא את השיער שלי, הוא מעפן בטירוף.
והיא חמודה הסכימה לגהץ לי אותו.
במשך שעה היא עמלה וגיהצה ונכוותה והתעייפה.
כמובן שכל זמן שהותה אצלי הצעתי לה כל חמש ד' לאכול ולשתות. היא סירבה, אבל לוחמה פסיכולוגית-פולנית הקשורה לאוכל אי אפשר באמת להביס, אז הבאתי לה לשתות. והבאתי לה שוקולד. ואפילו קרואסונים.
היא אכלה. עוד ניצחון לפולניות.
כשהיא סיימה היא החליטה שהיא רוצה לנסות ולהפוך אותי לאימו. אבל מאחר ואין לי את תווי הפנים הנכונות, זה לא עבד משהו. אז שמנו סרט בשיער. הלכתי למראה ו.... בעעעעעעע
זה לא החמיא לי, לא היה יפה במיוחד.
כל כך מסכנה, עבדה כל כך קשה כדי שאני אעקם את הפרצוף.
והיא הרי עשתה לי טובה, לא שילמתי לה ולא כלום.
רציתי לנסות חלק, כי ביום חמישי אם התוכניות אכן יתממשו אני אהיה בחיפה. אני הולך לפגוש את (ומאחר ונגמרו לי האלים, אני אעבור לכינויים אחרים) סופנג' בוב גיי פינס. ואם הבנתי נכון אנחנו מתכוונים ללכת למקום שיש בו הומואים.
ושאני אעיז לצאת לשם עם שיער זוועה?
אבל מתברר שהשיער שלי מגוהץ הוא יותר זוועה. אני אשים פשוט כובע, כמו תמיד.
מה גם שמתברר שהשיער שלי אנטי גיהוץ.
השיער שלי לא הסכים, ואחרי שעתיים לגיהוץ הוא פשוט חזר להיות גלי. והוא שוב מתחיל להיות מתולתל.
הוא מורד. הוא מפגר. אני שונא אותו. הוא מעפן ואי אפשר לצאת בסדר איתו. אפילו קרחת אני לא יכול לעשות, פעם אחת כשהסתפרתי קצוץ סבתא צרחה עלי שזה מכוער ושאני לעולם לא אעיז לעשות זאת שוב.
אז נדפקתי, ולא בדרך שהייתי רוצה.
אני שמח. גיליתי שהעיקרון שלי של לא לשפוט אנשים באמת משתלם.
דיברתי עם הדאס היום. מיום ראשון אני תמיד מנסה לדבר איתו, אבל תמיד השיחה גוועה מאחר ולא היה לנו על מה לדבר. ורציתי לדבר איתו, אני רוצה להכיר אותו, להבין אותו. לתקן את קו המחשבה שנח עליו.
ואז זה הגיע, הארי פוטר.
סוף סוף נושא ששנינו בקיים בו ואנחנו יכולים לדון עליו. אז התחלנו לדון. בין השאר שאלתי אותו מי הדמות האהובה עליו, הוא ענה שסנייפ. אני אמרתי מינרווה מקגוגנל (אין עליה!).
הוא חזר והוסיף שהוא אוהב במיוחד את סנייפ מכוון, ואני מצטט: "עוד לא יודעים באיזה צד הוא
זה הכי מגניב שהוא בשני הצדדים".
לא האמנתי למראה עיני, צוהר לכוונות שלי!
ישר עניתי לו: "אז הוא בי..."
הוא צחק. הצלחתי, הגעתי בדיוק לאן שרציתי להגיע ואפילו לא הייתי צריך לחכות הרבה זמן. שאלתי אותו ישירות מה הוא חושב עלי, נוכח העובדה שאני בי. המשכנו ודיברנו.
טעיתי.
אני שמח שטעיתי. אני שמח בשביל ארס.
אני שמח שלא שפטתי אותו, כי במהלך הדיון שלנו הבנתי שלא הבנתי אותו נכון אז. הוא התכוון למשהו אחר, משהו שלי נראה זוטרי.
הוא התכוון לכך שאם הוא יסתובב עם הומואים הוא לא יקרא לאף אחד הומו, בשל מעמדו סביב הומואים.
אני לא הבנתי את זה, אני ראיתי בזה אבסורד, הרי זה כמו להסתובב עם יהודים ואז לקרוא לאחד יהודי.
הוא חשב שזה פוגע, אני לא. ואולי זה מאחר ואני יורד על הומואים יורד מכל חבר שיש לי.
אני פשוט יודע מה אני, ואני לא אפגע אם ירדו על הומואים או בי או כל דבר. זה כמו שאני לא אפגע אם ירדו על תמנים, פולנים, פרסים וצברים, כי זה מה שאני.
הוא חמוד אבל. הוא לא רוצה לגרום לאי נעימויות.
אני מרוצה מהעיקרון הזה שלי, הוא הוכיח את עצמו, חרף הניסיונות עם חרדים שעלו בתוהו.
צה"ל זה ארגון מפגר.
מחר נקבע לי ראיון עם מכ"ל. ולא הודיעו לי בכלל. חבר שלי מהכיתה התקשר לוודא שהודיעו לי, ולא הודיעו. ולמה? כי אין לי פלאפון אז לא קיבלתי אסמס.
מפגרים.
אני בכלל לא יכול מחר, יש לי משהו בת"א. אז אני אבריז.
השיער שלי הרוס!
שונא אותו!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Dum Dum Philosophy
