אני כבר לא כותב בתדירות, אני לא כותב בזמנים קבועים, פתאום יש לי חיים.

מה שמצחיק, כי בעיקרון עכשיו באמת יש לי מה לכתוב, רבים היו הפוסטים שחפרתי בהם ובעצם זה היה על כלום.

בחמישי החלטתי שאני והבחור צריכים לדבר לכן אמרתי לו שאחרי שהוא יסיים את כל עיסוקיו, שיתחבר. לא רציתי לקבל סירוב והוא אמר שהוא יסיים הוא יודיע לי.

כמו ילד טוב חכתי וחכתי והוא לא התחבר. שלחתי לו אסמס להצקה והוא אמר שהוא עסוק ושהוא יתפנה הוא יתחבר. המשכתי לחכות.

הגעתי לתובנה הזו: שאתם יושבים בלי לעשות כלום, בציפייה שמשהו יקרה, והוא לא קורה, ויקח זמן שהוא יקרה, יתכן ותרגישו שעמום קל.

שיתגבר ויהפך לשעמום גדול.

מאחר והיה לי משעמם, נכנסתי לאטרף. חיפשתי אנשים מעניינים לשיחה, בשעות מאוחרות הגיוני שאני אמצא שם אנשים, גם אם הם רק רוצים סקס.

הגעתי לכרטיס שהחלטתי שאין לי סיכוי אצלו. משום מה שלחתי לו הודעה. יש לי מעין דחף כזה לשלוח הודעות לכרטיסים שאני בטוח שלא יצא מהם כלום.

הבעיה- שיוצא.

עם הבחור שלי זה היה ככה, שלחתי הודעה בידיעה שהוא לא ישים עלי. אבל הוא שם.

זה קרה גם עכשיו. התחלנו לדבר והיצור היה ממש מגניב.

עברנו למסנג'ר והמשכנו לדבר, שעות. ב3 בלילה רציתי ללכת לישון, הוא לא רצה וביקש שאני אשאר.

אז נשארתי. היה כיף לדבר איתו, השיחה זרמה ולפני ששמתי לבד היה כבר 4 וחצי. הוא הפיג לי את העייפות, הוא פשוט הקסים אותי.

באותה השעה הבנתי שהבחור שלי שכח ממני או משהו כזה. הוא לא התחבר. למרות שהוא ידע שאני מחכה.

מעכשיו אקרא ליצור (כלומר לבחור החדש) אוריאל.

בדיוק שהבנתי את זה אוריאל שאל אותי אם בא לי להיפגש איתו. ישר עניתי בחיוב.

זה לא היה ברעיון של 'הבחור לא דיבר איתי אז הנה אני אנקום בכך שאני אצא לדייט עם אחר' אלא פשוט רציתי. אוריאל משך אותי, ולא רק פיזית.

בחיוך הלכתי לישון. הבחור כבר לא מעניין אותי, אין לי רצון להמשיך לרדוף אחריו, אם הוא באמת רוצה הוא ימצא אותי.

בשישי בערב יצאתי עם תאומתי, אחותי הקטנה, חבר ואפרודיטה לסרט. סימסונס. סרט נחמד. פגשתי באולם את המורה שלי לשעבר לביולוגיה. היא אמרה לי שירדתי הרבה במשקל.

אני יודע שירדתי. אין לי מה ללבוש. כל הבגדים שלי גדולים עלי, וזה מפגר ללכת לקנות עכשיו בגדים כי יש בכוונתי להוריד עוד 15-10 קילו.

אחרי הסרט ירדנו לעיר, ולא ממש מצאנו מה לעשות, אז התיישבנו במקדונלדס (אכן עצוב).

בשעה עשר נפרדתי מכולם ועליתי על מונית לת"א. הפעם לא הקדמתי בהרבה, אלא רק ב10 ד'. התיישבתי בכניסה לעזריאלי וחכתי לאוריאל.

שהוא בא שוב לא היה לי מושג איך לקבל את פניו, לחבק, לנשק בלחי או סתם ללחוץ יד. אז לחצתי את ידו. הוא הסתכל עלי במבט עקום. הוא חמוד.

התחלנו להלך לנו לאורך ת"א והסתובבנו סביבות שינקין והסנטר. בדרך ראינו זוג הומואים הולכים בשילוב ידיים עם כלב חמוד קטן. רציתי ללטף את הכלב אז התכופפתי והתקרבתי ואז הכלב המטומטם הזה חייך והתקרב אלי, מה שהבהיל אותי כי לא הייתה לי כוונה שהוא יזוז אלא שהוא ישאר במקום, אז פשוט קפצתי צווחתי צרחתי ונתתי להומואים סיבה לצחוק.

אוריאל קרא לי הומו. לא הסכמתי אתו.

היינו צמאים אז הלכנו לקנות שייק. הוא שילם גם עלי, למרות שהוצאתי את הארנק ובאתי לשלם ודחפתי אותו שהוא דחף אותי. נתתי לחזק לנצח.

התיישבנו במרכז ת"א ודיברנו. היה נחמד, אבל רציתי פרטיות.

הסתובבנו לנו במעגלים, וזה היה נחמד כי באמת הסתובבנו במעגלים. חיפשנו מקומות אינטימיים אבל לא ממש מצאנו. פשוט התחרמנו בכל פינה שנראת בסדר, אז שראינו שצופים בנו והמשכנו הלאה.

הוא אמר לי שהוא מתכוון להוריד לי את המכנס הלילה, אני צחקתי לי, באמת נראה לו?

אהבתי ללכת אתו. שהלכנו החזקנו ידיים והיו הרבה חיבוקים ודחיפות והיה מגניב.

ברחוב הארבע ראינו מדרגות, אז עלינו עליהן. הגענו למעין מרפסת ענקית כזו. הלכנו לפינה והתיישבנו. התנשקנו והתחרמנו והיה כיף. ואני לא רוצה לכתוב פרטים, כי יש קטינים, אז תקציר:

הוא כן הפשיט אותי בסופו של דבר.

אני הפשטתי אותו.

יש לו זין ענק.

הוא גמר פעמים,

אני לא כי לא רציתי, עדיין לא מרגיש בנח עם הרעיון של להיות עם מישהו.

אם היה לנו קונדום קרוב לוודאי שהיינו משתמשים בו, אבל לא היה.

המקום הזה היה מטונף ומגעיל.

עצוב האמת. כל פעם שחשבתי על הפעם הראשונה שלי חשבתי שזה יהיה בסיטואציה רומנטית, עם נרות מוזיקה ואווירה.

עכשיו כל מה שאני רוצה זה שתהיה מיטה.

ב8 הייתי בבית, זרקתי את הבגדים לכביסה, אותי למקלחת וישר למיטה.

היה אתו ממש כיף.

הוא סקסי.

אני מקווה שאנחנו כן נפגש שוב, ואם לא, אז לא נורא.

אני לא מצטער על כלום.

אולי רק על זה שלא הבאתי פה פרטים על האקט עצמו, אבל ניחא

מי שרוצה, שישאל ויקבל מענה.

היה גרררר

:O אני הופך לשרמוטה?