בשישי בערב ידידה שלי קראה לי לרדת לים, כי החבר'ה (שלה) יורדים והיא חשבה שיהיה נחמד אם אני גם אבוא.

כמובן שהסכמתי, חשבתי שזה יהיה סוף ראוי לחופש. מה גם שאמור להיות שם אלכוהול, ואף על פי שאני לא שותה, הייתי במצב רוח של להשתכר.

לא שאני יודע מה זה להשתכר, אבל זה נראה לי קוסמי. החלק הראשון בכל אופן, אני לא חושב שלהקיא אח"כ ולהסתובב עם כאב ראש זה דבר נחמד במיוחד.

קבענו במקום מסוים בשעה מסוימת. שהגעתי לשם לא היה שם אף אחד מלבדי. אחרי כמחצית השעה הגיע חבר שלי, אבל אף אחד אחר. התקשרנו אל הבחורה והיא אמרה שאין לה סוללה ונתקה לנו בפרצוף. המשכנו לחכות עוד שעה, ואז נשבר לנו. אף אדם לא יגרום לי לחכות שעה ויהנה לאחר מכן מחברתי.

ירדנו לחוף, כי כבר היינו שם, אז ראינו אותה. עם החברים שלה. מצחקקת לה. התקרבנו אליה מאחור והיא לא שמה לב, אז קפצתי אליה.

היא לא נפלה. היא לא מעדה, היא לא נעה. היא רק צעקה: "מי הבת זונה שעלתה עלי?!"

ירדתי מבויש ואמרתי לה שתשתוק. היא הסתובבה, ראתה אותי, התפוצצה מצחוק והתנפלה עלי בחיבוקים. דחיתי אותה. גם גורמת לי לחכות שעה וחצי, כשהיא קובעת ולא באה לחפש, וגם היא קראה לי זונה ופנתה אלי בלשון נקבה.

היא התנצלה על הקריאה שלה ואמרה לי שאני פשוט הייתי קל. היא אמרה לי שרזיתי.

אמרתי לה שהיא עדיין אותה בהמה, ושהיא מגעילה. לא נהנתי. היא כן, כולם נהנו. רק אני לא.

מתברר שהאלכוהול היה זוועה, אף אחד כמעט ולא שתה. מתישהו האנשים התחילו לרקוד סלסה (אל תשאלו אותי למה) והיה שם בחור שקבעתי שהוא הומו. בין אם הוא יודע ובין אם לא, הוא פשוט כזה.

בשתיים רציתי ללכת הביתה, המאורע היה רחוק מלמשוך אותי, ואני לא מישהו שקשה למשוך.

אז טלי הגיעה עם החבר שלה. נשארתי אתם, עד שהם עזבו. משום מה נשארתי שהם כבר הלכו, לא מבין למה. בשלוש וחצי רציתי ללכת, אך אז אחותי הופיעה עם חברה. אז נשארתי. בערך ב4 שכבתי עם המארגנת 69 ונרדמנו. שקמתי ראיתי שכל מי שנשאר מהחבורה בוהה בים. שאלתי אותם מה הם עושים והם ענו שהם מחכים לזריחה. בחנתי אותם והבנתי שהם רציניים.

"אתם יודעים, הזריחה, מתבצעת במזרח. הים.... במערב."

אז השתוקקתי לחזור למכללה, לאנשים עם קצת שכל.

היום כל העתודאים התקבצו לנאום פתיחת שנה. כהרגלו הוא היה ארוך ומשעמם.

לאחר הטכס התפזרנו לכיתות.

שגיתי שחשבתי שהכיתה שלי נאורה יותר. הבנים צחקו לקול הנאדים שהם תקעו.

היה מסריח.

המחשבה שאלו הם העתודאים שהצבא יסתמך עליהם בעתיד... מעוררת דאגה.

באמצע השיעור אחותי התקשרה אלי, היא שאלה אותי אם יש בשביל מה לבוא למכללה ומאחר והיא נעדרה עד כה בשל בדיקות.

כל מה שהכיתה ומרצה שמעו זה:

~צלצול~

אני: "שניה המרצה, זאת אחותי."

~מקשיב לטלפון~

אני: "לא, אל תבואי."

~מנתק~

המרצה: "אמרת לה הרגע לא לבוא?"

אני: "כן."

המרצה: "למה?"

אני: "מסריח פה."

המערכת שלי די דפוקה. אני לומד בשישי. אני לא זוכר איך זה ללמוד (נקודה) בשישי.

מלבד זאת אני לא לומד שלישי רביעי ולחודש הקרוב גם חמישי לא. מערכת מוזרה ומעצבנת.