אז נדרסתי.
נכון קטעים?
הכל התחיל מכך שאני ואבי נסענו לסידורנו מאזור התעשייה החדש של נתניה (ויוה לקידמה) לאזור התעשייה הישן של נתניה (מכחיש כל קשר).
הכביש שמחבר בין אזורים אלו הוא די צר, תקועה באמצע רכבת ולבסוף כיכר.
כמובן שבכביש רחב שהופך לכביש צר יש מעין תחרויות בין המכוניות כדי להשתלב. אנחנו נסענו כיאות ולאט כי היה פקק. פתאום מצד ימין הופיעה סוברו עם נהגת בלונדה שמדברת בטלפון שמשום מה החליטה להמציא נתיב איפה שלא היה נתיב, וכמובן להיכנס בנו. לנו הייתה סופה.
לשם ההשוואה- קחו קורקינט, כנסו אתו בטנק ותראו מה קורה.
אבל לא באמת קרה משהו מלבד החיכוך (לנו בכל מקרה לא היה קורה כלום, כי בכל זאת- סופה. גדולה כזאתי שהסוברו מגיע לה לקצה הגלגל).
כאמור לנו זה לא הזיז, אז המשכנו לנסוע. לה זה כן הזיז (כלומר הסופה הזיזה לצעצוע שהיא קוראת לו אוטו) ולכן היא החליטה לעקוף אותנו בכוח (מימין, ודי אסור) ולחסום לנו את הנתיב.
היה אפשר לחשוב שעם זה שחוסמים את הנתיב אנחנו באמת נהיה חסומים ולא נוכל להמשיך בדרכנו, נכון?
אז זהו, שלא. אבא חמוד לא התרגש, נזכר שפעם בהיווצרות היקום הוא היה שוטר, העובדה שיש לנו סופה שהיא ג'יפ די חזק גם לא העלימה את ביטחונו והוא פשוט עקף את הקצקמייקה הזאת שנתקעה לה באמצע הנתיב. אז לכלכנו את הגלגלים בקצת חול. בוהו.
מה אבל שהפריע לי, זה שהיא צרחה לי הומו. בלי קשר לכלום. פעם ראשונה שאני נעלבתי שמישהו קרא לי הומו, בדרך כלל זה לא היה מזיז לי, אין לי מושג בכלל למה דווקא זה הזיז לי ממנה.
הגענו לאזור התעשייה הישן ויצאנו מהג'יפ, הפודל רדפה אחרינו עם הסוברו שלה. כשהיא ראתה אותי היא החליטה לשים גז. אז היא הגיעה אלי (איזה מגניב נכון? לוחצים על דוושה וזזים קדימה!), משום מה, לאחר שהפגוש פגע בי היא המשיכה! הידיים שלי נחתו על מכסה המנוע שלה, והיא בכל זאת המשיכה. הסתכלתי עליה, היא הסתכלה עלי, והמשיכה ללחוץ על הגז.
המשטרה באה.
ומה המשטרה אמרה?
אני ואבא שלי שני גברים, והיא בת. אז אנחנו אשמים, אנחנו נטפלים, וזה שהיא דרסה אותי בכלל לא הזיז להם.
אני לא יכול לכעוס על מישהו הרבה זמן, אז לא הלכתי להגיש תלונה במשטרה.
אבל אם היא תחליט לתבוע אותנו (על זה שלנו יש שכל ולה אין ככל הנראה) אז לנו יש עוד 3 תלונות נגד כגון תקיפה, דריסה ופריצה (כן, היא גם פרצה לנו לג'יפ משום מה Oo כלומר... מה היא ציפתה למצוא שם? זבל? יש והרבה, משהו אחר.. לא כל כך).
שטויות מכללה:
הדיקנית שלי בדיוק עשתה קניות עם הבן שלה, ושהיא יצאה מהסופר היא ראתה אותי וזימנה אותי מחר לפגישה כדי לוודא שאני חי אחרי שדרסו אותי. יאי....
אתמול מרצה חדש התחיל לזבל לנו את השכל על "עד כמה ההשכלה שלכם חשובה" כי "עוד 10 שנים אתם תהיו האנשים שיקדמו את המדינה."
ששמעתי את זה לא יכולתי שלא להגיב,
אני: "ומה עם פרס?!"
בעיות טלי:
"אם יהיו לך חברים אתה לא תהיה אתי."
במבט שטוח אפשר לחשוב שאין לה ביטחון עצמי ושהיא חוששת לאבד אותי אם יהיו לי חברים.
מצד שני זה בדיוק מה שקורה לי אתה רק מהצד השני.
היא לא אתי. וחשבתי על זה, והגעתי למסקנה שהאמרה הזו אולי נאמרה בתמימות ואולי לא.
אם לא זה אומר שהיא מודעת למצוקה שלי, מודעת לכך שהיא הצוהר היחידי בערך שנשאר לי לחיי חברה עשירים במקום המגורים והיא פשוט אוטמת אותו.
אני לא באמת יודע אם היא פועלת נגד בכוונה או לא, אבל אם היא כן זה יותר מפוגע. היא בכוונה לא רוצה שאני אצטרף אליה שהיא יוצאת עם חברים שלה, היא משאירה אותי בבית, היא שומרת אותי לעצמה, היא אגואיסטית.
אני אתרחק ממנה בזמן הקרוב, עד כמה שאפשר. נראה אם היא בכלל תשים לזה לב. בדר"כ היא פשוט הייתה מופיעה שהיא הייתה צריכה שיחת נפש.
בקרוב אני אקנה בגדים. בקרוב אני אפסיק להרזות. בקרוב אני אגיע למשקל היעד שלי.