ועכשיו, קטעי מכללה:

בשיעור האחרון של תרמודינמיקה השתעממתי, לכן טבעי שאני אחשוב על סנטה. אבל מאחר ואני במכללה, ויש לי מחשבון ושכל, זה מה יצא: (~אני בניסיון להפריח את הטענה שסנטה קיים~)

• אין שום זן של אייל היודע לעוף, לעומת זאת ישנם 300,000 אורגניזמים חיים שעדיין לא מוינו ובזמן שכל אלו הם חרקים וחיידקים זה עדיין לא שולל את האפשרות שקיימים איילים מעופפים שרק סנטה ראה.  (כלומר יש מצב שכן יש איילים מעופפים!)

• ישנם 2,000,000,000 ילדים (מתחת לגיל 18) בעולם. אבל כיוון שסנטה אינו מצליח להסתדר עם מוסלמים, הינדואים, יהודים ובודהיסטים זה מפחית ממנו עבודה ל -% 15 ובכללי נשארים 378,000,000 ילדים. בשיעור ממוצע של 3.5 ילד לכל בית יש לו 91,800,000 בתים וניתן להניח שלפחות בכל בית יש ילד אחד טוב. (אני לפחות מקווה)

• לסנטה יש 31 שעות חג שבהם הוא יכול לעבוד, אך תודות להבדלי השעות השונים וסיבוב כדור הארץ, נניח שהוא מתחיל במזרח ומסיים במערב (שנראה מאוד הגיוני). זה יוצא עבודה של 822.6 ביקורים לשניה, זה אומר שלכל בית שבו יש ילד טוב לסנטה יש 0.001 שניות לזנק מהמזחלת, לעבור בארובה, למלות את הגרביים, לפזר את המתנות ליד העץ ותחתיו, לאכול את הממתקים שנשארו, לחזור דרך הארובה, לחזור למזחלת ולעבור לבית הבא. ולאור העובדה שכל אחד מ - 91,800,000 הבתים הללו מפוזרים על כדור הארץ, אנו בדברים על 1.2552852 ק"מ לכל בית (האוקיאנוסים מגדילים את הממוצע), מסע כולל של 12,150,517 ק"מ וזה בלי לדבר על הדברים הרגילים שעושה כל אדם במשך 31 שעות כמו לאכול. זאת אומרת שסנטה נוסע במזחלת במהירות של 1,046 ק"מ לשניה וזה פי 3,000 ממהירות הקול. להשוואה ניקח את כלי הרכב הכי מהיר הנוצר על ידי האדם אשר נוסע במהירות של 44 ק"מ לשניה, אייל רגיל יכול לרוץ במהירות מקסימלית של 24 ק"מ בשעה.

• משקל המטען על המזחלת מכניס עוד אלמנט מעניין. בהנחה שכל ילד מקבל לגו בגודל בינוני (2 פאונד, ויש פואנטה לחישוב בפאונדים), המזחלת צריכה לסחוב 321,300 טון, בלי לחשב את סנטה שהוא מתואר כאדם די גדול. ביבשה אייל רגיל יכול לסחוב 300 פאונד, 8 או 9 איילים לא יכולים לסחוב את המשקל המתואר להעיל, צריך 2,142,000 איילים. וזה מעלה את המשקל (אפילו בלי להתחשב במשקל של מזחלת שתסחוב כל כך הרבה מתנות) ל - 353,430 טון. עוד הפעם לצורך השוואה זה פי 4 מגודלה של המלכה אליזבת.

• 353,430 טון במהירות של 1,046 ק"מ לשניה יוצר התנגדות אוויר אדירה, הדבר יגרום להתחממות והאייל יגיע לאותה כמות מעלות כמו של חללית הנכנסת לאטמוספירה. זוג האיילים הראשונים יספוג 14.3 קווינטליון ג'ול של אנרגיה לשניה, בקיצור הם יעלו בלהבות כמעט מיד ויחשפו את האיילים שאחריהם. בנוסף הם יווצרו פיצוצים אולטרה סוניים מחרישי אוזניים. כל האיילים יתאדו תוך 0.00426 שניות, באותו הזמן סנטה יחשף לכוח הגדול מכוח הכבידה פי 17,000.76. ומשקלו של סנטה 320 פאונד (יחסית רזה מהמתואר) ימחץ על ידי 4,315,015 פאונד כל כוח.

לסיום, אם סנטה ניסה להעביר את המתנות בערב חג המולד אז הוא מת עכשיו.

אוף L

בשיעור אחר בתרמודינמיקה, דיאלוג ביני לבין המרצה:

מרצה: " מחזור ממשי הוא מחזור שלפיו פועל מנוע שריפה פנימי, הם בלתי יציבים ובלתי הפיכים. דבר זה נובע מכך שהחום המושקע ע"י שרפת הדלק בחלל הצילינדר ותהליך השריפה הוא בלתי יציב ובלתי הפיך (רק אני או שהוא חזק על עצמו? Oo) חוץ מזה במנועי שריפה פנימית קיימים חיכוך, קרינה ותופעות בלתי הפיכות אחרות."

אני: "...ZzzZzzZzz"

שיעור אחר, אבל הפעם בהידרוסטטיקה (אבל עם אותו המרצה):

מרצה: ".. לקבל תלות בין לחץ הידרוסטטית לבין עומק נקודה. נניח שנוזל נתון בשווי משקל ופועל עליו כוח הכובד בלבד (כוח המשיכה), אנחנו רוצים לחשב את הלחץ ההידרוסטטי בנקודה כלשהי שנמצאת בתוך הנוזל. כלומר מחפשים תלות בין לחץ לבין עומק הנקודה."

אני: "תמיד אני שמח, את הצרות שוכח..."

כיתה: Oo

אני:"..."

ידידה: "שואל רק שאלות, ואין בי דאגות-"

סטודנט אחר: "אני כל כך שמח, שפרח פורח-"

וסטודנט שני: "ושמש במרום, אומרת לי שלום."

אני: "לה להלהלהלהלהלהלהלהללהלהלהלהלהההההההההההההה"

מרצה: 0.0

כיתה: "פחחחחחחחחח"

מרצה: "מה זה אמור להיות?"

אני: "הילדות שלנו"

מרצה: "ואפשר להמשיך?"

אני: "לא, שניה, זה לא נגמר.

"אני כ"כ שמח, תמיד תמיד שמח, ולמה זה פתאום, נגמר לי החלום?"

מרצה: -.-

אותה הידידה: "ויש לי חבר, ולי הוא עוזר-"

אני: "- קוראים לו שאלתיאל..."

כיתה: "להלהלהלהללה."

אני: "סיימנו."

מרצה: "אתה יודע.. יש מקום שמחזיקים אנשים כמוך..."

סטודנט: "עזוב, אברבנאל הוציאו לו צו הרחקה."

היה כיף בשיעור הזה^^

טוב בתכלס אני כבר שמח. שאלתי שולת11!!!!111!!!!111111!!!

אי אפשר שלא להיזכר בשיעור הזה ולא להתפוצץ מצחוק. במיוחד לאור העובדה שזה הפך למסורת בשיעורים שלו חחחח

אבל לפני שאני מסיים אני חייב להכניס עוד קטע אחד עם סבתא שלי.

הוא ישן, לפני שאמא כיסחה את היחסים בנינו. הלכתי לבקר אותם ובאתי עם הברט שלי.

סבתא: "למה כובע?"

אני: "כי ככה"

סבתא: ~עושה פרצוף~

-סיימתי את הדברים אצלם ואני בדלת בדרך הביתה-

סבתא: "דאם דאם!"

אני: ~מסתובב~ "כן?"

סבתא: ~חוטפת את הכובע~

"זהו!"

~דלת נטרקת לי בפרצוף~

אני: 0.0

"טוב נו.. זאת סבתא. או שהולכים בדרך שלה, או שהולכים."

סיכום פוסט:

סנטה פחם L