למען הפרוטוקול: הבלוג לא עודכן אתמול מאחר וחזרתי מת מבוייפרנד.

יום שליש היה גם יום מוצלח, אבל אני יודע שאני יכול למלא פוסט מלא (או מאה) רק על אתמול, אז אחסוך מכם קריאה ארוכה ומסורבלת.

על יום שלישי.

קבעתי שבוע שעבר עם בוייפרנד שאני אראה אותו השבוע, והכי מאוחר יהיה יום רביעי.

למזלי באותה ההזדמנות חבר שלא ראיתי זמן ממושך מדי לטעמי הציע שגם נפגש, ומאחר והוא באזור (למרות שאני בספק אם זה באמת היה באזור שלו) הוא יקפיץ אותי לבוייפרנד. כמובן שהסכמתי. (ותודה לך)

נפגשנו בבוקר והלכנו לאוכל ארוחת בוקר בארומה, כי הוא אוהב את הקפה. אני לא מבין מה אנשים מתלהבים מארומה, למרות שבארוחת הבוקר שלהם יש גבינה ממש ממש טעימה.

ישבנו ודסקסנו על החברים שלנו כזוג פולניות בנות 84. לא הצלחתי לסיים את הארוחה שלי, הרגשתי מלא הרבה לפני. אני אפילו דחפתי לעצמי עוד אוכל כי הגבינה הייתה טעימה.

לאחר הארוחה נסענו לת"א. בזמן שהוא נהג (במצוינות. רק שלא בהכרח לפי חוקי התנועה. או הפיזיקה) אני שמתי לב שכל בניין שני של ת"א שייך לבנק הפועלים. ניחא, המניות שלהן צונחות כמו המשיכה שלי לבחורים שמתחילים משפט ב- "אחי..."

לאחר הסידורים של מיסטר חבר בת"א, באיחור של חצי שעה לערך, הגעתי לבוייפרנד.

התיישבתי איפה שקבענו וחכתי שהוא יגיע. בזמן שחכתי עמד לידי זקן עם כלב. הכלב נראה כמו הכלב של האיש הרע מפוקהונטס. כלומר גוש שומן עם 4 רגלים של 4 ס"מ. יצור כל כך חמוד. עם פרצוף מעוך. הוא סובב את הראש שלו והוציא לשון, אז כמובן שהתקרבתי אליו ללטף. אז בן השטן הזה שלף את שינוי הקטנות והתחיל לנבוח. כלומר לייבב רק חזק יותר. הוא עשה לי פרצופים ונבח עלי כאילו הוא איזה ענק ואני איזה ג'וק. ישבתי וצחקתי עליו. הוא התרגז יתר ונבח יותר חזק. הוא הגיע לטונים כל כך גבוהים שזה הפריע לי באוזן. חשבתי לבעוט בו אבל אז הייתי מקבל מקל של זקן בראש.

כשראיתי את בוייפרנד. רצתי אליו ו- לא חיבקתי או נישקתי או כל דבר אחר. 'שלום-שלום'.

לא אהבנו את הרעיון שיש אנשים סביבנו, במיוחד כאלה זקנים רכלנים שאולי מכירים אותו. הלכנו לחפש מקום אחר כשאין לנו מושג לאן אנחנו הולכים. מצאנו גינה. מצאנו את עצמנו. מצאנו את הלשון, מצאנו את הפיות שלנו.

אז כל מיני אנשים מצאו אותו ונאלצנו להפסיק ולסדר את עצמנו. כשהגענו למסקנה שזה אינו המקום האידיאלי הלכנו משם וישבנו במעבר של עגלות באחד הפארקים. גם זה לא היה רעיון מוצלח במיוחד והמשכנו בחיפושנו. כשכמעט נכנענו ראינו עץ גדול ורחב.

אני: "מה יש מאחוריו?"

בוייפרנד: "לא יודע."

אני: "אותנו."

היינו שם הרבה זמן. היה כל כך כיף. והיה נחמד כי עמדתי על השורשים של העץ כדי להגיע לבוייפרנד. הוא גבוה ממני בראש. מתישהו הצווארים שלנו יתפסו מהנשיקות.

כשאנחנו מתנשקים מאושרים שמחים עליזים- חבר של בוייפרנד התקשר. בין השאלות הוא שאל איפה אנחנו אז צעקתי "גן עדן!". הוא הפריע לנו. ואז שוב. זה לא היה מצחיק, להבא מיסטר חבר של בוייפרנד, אם תפריע לנו אני אחסל אותך.

קבענו להפגש עם החבר של בוייפרנד כי הוא רצה. אז המשכנו לבלות מאחורי העץ עד שהחלטנו שייבשנו את הבחור מספיק והלכנו לראות אותו. מול המקום שפגשנו את הבחור הייתה חנות ממתקים. רציתי לקנות לבוייפרנד שוקולדים. בסוף יצא שהוא קנה לי בובה של סנטה שהשק שלה מלא ממתקים. איזה חמוד^^ (ובשביל אנשי הלוגיקה- שניהם. גם סנטה וגם בוייפרנד. למרות שבוייפרנד יותר. בעניין החמוד)

כשסיימנו זאת הלכנו לבוייפרנד הביתה כדי לשמור על אחיו הקטן. כשנכנסו הביתה בוייפרנד שאל אותי אם אני רוצה לאכול כשעיניו לא השאירו אופציה אחרת. כשהוא שאל אותי כמה קציצות אני רוצה נענתי בשלילה עד שהגעתי לכמות שהוא רצה שאוכל.

זה די נחמד, היחסים בנינו. כמו הדמוקרטיה של סוריה. אתה רק חושב שיש לך אפשרות בחירה.

לאחר האכילה, ידידה של בוייפרנד באה לראות אותי (ואני אפילו לא נחשב קוף בגן חיות, לא זרקו עלי שום אוכל =/). היא הייתה חמודה ועשיתי לה מסאג' כי שיעמם לי ולא יכולתי להימרח על בוייפרנד בגלל אח שלו.

אחרי שהיא הלכה, שלחנו את האח לחבר שלו. ואז היה לנו בית ריק.

אבל אל תחששו, גם אני וגם הוא תמימים (אה... בטח. חחחחחח) ויקח זמן עד שנעשה משהו שידרוש משהו כגון הגנות למיניהן. למרות שבנים נולדים מוכנים והם לא באמת זקוקים לזמן הכנה, אנחנו קיטשיים מדי. אנחנו בטח נחכה לחתונה.

אהבתי להיות אתו. הוא פשוט מדהים. והוא יפה. והוא גבוה והוא מקסים והוא פאקינג סקסי.

כשאחיו חזר אכלנו ארוחת ערב (מזמן לא אכלתי 3 ארוחות ביום) ואז שלחנו את האח למחשב והלכנו לחדר של בויפריינד כדי להמשיך להתמזמז.

ואתם יודעים מה?

זה מעייף, אבל ממש. איך לעזאזל אנשים יכולים לעשות את זה שעות? כלומר זה רק שנינו זוג זקנות שאחרי שעתיים צריכות מנוחה?

כשאמו חזרה יצאנו והסתובבנו קצת, לפני שאני נוסע הביתה. נכנסו לגן אחד ובתחילתו ראינו חבורת רוסים. כשיצאנו מהגן סידרתי את השיער כי אני שונא שיש שערה אחת שלא במקום ואני בערך כל שלוש שעות מסדר את הקוקו מחדש. אותה חבורת רוסים ראתה את זה והתחילה לצחוק עלינו. כנראה שיצא שם לגן הזה.

ישבנו חכנו לאוטובוס ושמענו מוזיקה. מדי פעם הגנבנו נשיקה והרגשתי הכי מאושר בעולם.

אחרי חצי שעה כבר הייתי בדרך הביתה, עייף ורעב. עם כל מה שאכלתי ואכלתי מלא, עדיין הייתי רעב.

נזכרתי בסנטה שבוייפרנד קנה לי וזללתי את הכל.

כשהייתי בבית אכלתי שוב, צחצחתי שיניים, הודעתי לבוייפרנד שחזרתי ונרדמתי בשנייה.

היה יום מושלם.

רק ש... אם ממזמוזים אני שובק חיים מה יקרה כשנגיע לסקס?