היום בשיעור תרמודינמיקה, הכיתה התחילה לשיר את שיר הברבי. אני לא זוכר איך באמת קוראים לשיר אבל זה "איימ אה ברבי גירל, אין אה ברבי וורדל.. בלה בלה בלה בלה"

אני חשתי נבגד.

ככה שוכחים את שאלתיאל קוואק?!

ששאלתי את ידידה שלי למה הם לא שרים את שאלתיאל קוואק, והוספתתי פרצוף עצוב, היא שאלה אותי "מה קרה בובה?"

הסתובבתי והתחלתי לחפש בובה.

אני לא בובה.

לאינטליגנציה שלום.

ורק כדי לגרום לכם לבכות, אנחנו אלו שאמורים להעלות את הטכנולוגיה הצבאית של המדינה שלנו. חא.

אתמול יצאה מפי אחת היצאות היותר מטופשות בחיים:

"איך עושה פינגווין?

ברוך אתה ה' אלוהינו...."

אני יושב כבר יומיים על המתנה ליומלדת של עוגיפלצת המתוקה.

אם היא לא תאהב אותה אני אשבור לה את המתנה על הראש.

ביום רביעי אני נוסע לראות את פום פום.

כי אם ההר לא בא למוחמד, מוחמד לוקח מונית, אוטובוס, הולך לאיבוד, בוהה בפלאפון בתקווה נואשה שההר יתקשר אליו, ואז לבסוף מוצא אותו.

ולא באמת קוראים לו מוחמד.

קוראים לו דאם דאם.

אבל הוא יותר ממוכן שתסגדו לו.

אפילו פולחן מיני.

כל עוד הבויפרנד מרשה.

וחשבתי לחפור לכם,

היה לי שוב חלום כשרוצחים אותי בו.

אבל אתם לא אוהבים את זה.

אתם אוהבים שעשועים, צחוק, בידור.

ואני, אני קומדיה מהלכת. או טרגדיה מצחיקה?

אירוניה.