הדור שלנו גדל על ערכים מסוימים. עוד לפני שהלכנו לגני הילדים הורינו הניחו אותנו מול מסך הפלא, הטלוויזיה על מנת שנלמד. מאז נדבקנו אליה.
רוב חברי גדלו על אותן תוכניות כמוני, בערוץ הראשון. הערוץ החינוכי.
לפני מס' ימים גיליתי שהוא שקר. הערכים והתוכניות שגדלתי על פיהן אינם בקו אחד עם המציאות.
ישנה סדרה, שכולם מכירים. "המומונים". אחת הדמויות היא נכדה של מכשפה זקנה, שאני תמיד חיבבתי.
אותה נכדה, היא מתלמדת של סבתה לכשפים ולאומנויות הקסם.
אמרתי לעצמי שאני גם רוצה, אז שיננתי בע"פ את הלחש שנותן לה את האפשרות ללכת על המים. כמובן שכל זה מתחבר לתוכנית הגדולה שלי להשתלט על העלם, אבל מה גיליתי?
זה לא באמת עובד!
הלחש הזה לא עושה שום דבר מלבד לשרוף לך קלוריה בגלל אמירתו, חוצפה!
הנה אני, בחור אשר גדל ע"פ תוכניות שנבחרו בקפידה ע"י צוות מומחים להכנסת ערכים לילדים, מנסה ליישם את מה שהוא ראה ולמד וזה לא עובד.
אבל איך?
מה, לא כל מה שיש בטלוויזיה הוא אמיתי?
ממש חינוכי לגדל אותנו לעולם אכזר אשר אף אדם אינו יכול ללכת על המים, מלבד ישו.
חשבתי על זה. מי שהמציא את ה' היה אהבל.
הוא היה צריך להמציא את הקתוליות. הפטריארך שלהם הוא טרח זקן, שעומד בראש קבוצת טרחים זקנים אחרים, אשר מפליץ במבצר ששווה 48 מליארד דולר לערך, כאשר זה רק חצי מהונה של הכנסייה הרומית-קתולית-תרגישו-רע-שאתם-חיים-כי-ישו-מת-בשבילכם.
זה שממוצע החיים של הכס הקדוש הוא 6 שנים, אינו קשור.
מה שמצחיק היא העובדה שמועצת החשמנים רואה את בחירת האפיפיור כבדיחה- "הנה הוא עומד למות".
מה אתם צוחקים אידיוטים? אתם גם קשישים שלא יכולים לזוז, הוא לפחות יכול עכשיו לעשות מה שבא לו עם ההון הכנסייתי, כי ממשיכו של ישו עלי אדמות לא יכול לטעות, זה בדוגמה. אז אם בא לו לקנות מלא קרמבו, הוא יכול ואין שום דבר שהם יכולים לעשות.
מצד שני, החשמנים הם גם לא הכי עניים שיש.
עזבו.
דמיורגוס, שטנאל,איבליס, צ'רנאבוג, לוקי, נסיך החושך, הלורד של הגיהינום, סמאל, האל המקרין, טיפון, דיאבלו, מפסיטו, בעל זבוב, יצר הרע ומלאך המוות, לוציפר, השטן.
ואתם יודעים מה?
גם פוקה!
פוקה המתוקה והחמודה שמכסחת את גארו האידיוט, אז היא אחת משמות החיה.
איך נפלו גיבורים?
אתמול התקשרו אלי.
"זה אני."
למה כל כך הרבה אנשים מתחילים את שיחתם ככה?
ברור שזה אתה. כולנו יודעים את זה. אבל מי אתה לעזאזל?!
בסוף זה היה אחד מהשותפים שלי לפרוייקט, שבכה לי שהוא לא מסתדר עם האנגלית לכן שאני אקח את האחריות ואעשה את העבודה שלו, שוב.
אמרתי לו שה' נתנה לו שתי ידיים כדי שהוא יוכל לפתוח מילון.
אתמול היה לי שיעור עם המרצה השולט שלי, אך מאחר והעבירו את הכיתה שלי למגדל של ריפונזל הוא איחר. בזמן שחכנו לו אני וידידה שלי יצאנו החוצה להסתובב והיא שמה מוזיקה דרך הפלאפון שלה. היא התחילה לרקוד. הרגשתי מפגר אז אמרתי לעצמי שאף אחד לא מסתכל והזזתי גם את עצמי.
פתאום משום מקום המרצה הופיע לכן הפסקתי מיד.
מרצה: "למה הפסקת?"
אני: "כי ההתנודדות שלי גובלות בLa Danse Macabre." (ריקוד המוות)
מרצה: "באמת, דאם דאם, carpe diem." (קטוף את הרגע| חיה את הרגע, וכיו"ב)
ידידה: "על מה אתם מדברים?!"
מרצה: "אני, לטינית, דאם דאם... מה שמתיימר להיות."
אני: "Memento mori." (זכור את המוות).
מרצה: "זכור את הציון שלך."
לעזאזל, הוא עולה עלי בכל!
אתמול יצאתי עם אחותי ושתי ידידות שלנו, שאת אחת מהן לא ראיתי ממש הרבה זמן, ואת השנייה לא ראיתי מאז שיצאנו לכבוד הזיקנה שלי.
הלכנו לראות סרט. אני רציתי את 27 שמלות, הן בחרו את אני אגדה.
חשבתי לעצמי 'אוקי, בסדר. זה בטח נוסח "אני, רובוט".'
אז זהו, שלא. לי יש נפש שברירה. כלומר אני פחדן שלא מהעולם הזה בנוגע לסרטים. כשחכנו להתחלת הסרט רצינו לשבת באחת הכורסאות המוצאות לישיבה, אך כולן היו תפוסות מלבד אחת. התחלנו ללכת אליה כשזוג הלך לפנינו. ידידה שלי התחילה לייבב שנצטרך לעמוד ואמרה לי "רוץ!". אז רצתי והחלקתי באלגנטיות לשכיבה על הספה בדיוק כשהזוג הגיע. ניצחתי.
עכשיו, נגיד שלצרוח באולם מלא אנשים זה בסדר, אבל כשרק אני הוא זה שצורח וקופץ, זה כבר לא כזה בסדר ואף מטריד.
זה סרט טוב, אבל מזל שלא אני החזקתי את הפופקורן.
ישב לידי בחור ששאל אותי מה נסגר אתי אחרי שהיה קטע שקט וכולם אמרו שהולך להיות עכשיו משהו מפחיד, כולל אני, ובכל זאת שהקטע הגיע קפצתי וצווחתי.
ותגידו, מה הרעיון הגדול בלשים שחקן ראשי שחור כשחלק מהסרט הוא מסתובב בחשכה ולא רואים אותו?!
החלטתי שאני רוצה להתחיל ניסויים על השיער שלי, לפני שיקצצו לי אותו לקרת הצבא.
חשבתי על רסטות, כי אני חושב שזה יהיה נחמד, אבל אין טעם בשביל 4 חודשים. אז אני רוצה לראות איך יהיה לי עם צמות.
אבל מי באמת ישב עכשיו ויעשה לי הרבה צמות?
ידידה שלי, אני בהלם שהיא הסכימה. אהבלה.
בטח גם אחרי שהיא תעבוד על זה 4-5 שעות אני אקום למראה, אגיד איכ ואפרום את הכל.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Dum Dum Philosophy
